מחקר גם לאסטרוציטים תפקיד בגרימת התקף אפילפטי

בתורת הנוירולוגיה מקובל, שגירויים עצביים מועברים על ידי נוירונים [:- neurons], ורק על ידי נוירונים. לרקמת החיבור במערכת העצבים, המכונה glia”   ישתפקידים משניים בלבד, והם:-.

תמיכה במבנה המוח

אספקת מזון לנוירונים

במאמר לפנינו החוקרים מטילים ספק בנכונות דוקטרינה זו.   בין החוקרים יש הסוברים, שתאי ה ,glia האסטרוציטים והאוליגודנדרוציטים, הם תאים פעילים במערכת העצבים. חוקרים אלה בדעה, כי תאי ה glia  שולחים שלוחות לסינפסות , ושם יחד עם תאי העצב, מעבירים גירויים לאורך העצבים. בעבר, חוקרים הראו כי ה neurotransmitter  גלוטמט, מופרש על ידי תאי ה glia  ומועבר לתאי הנוירונים, והוא האחראי לגירויים מהירים בנוירונים. עוד מתברר כי תא glia אחד מסוגל לגרות מספר נוירונים בו זמנית.  החוקרים במאמר לפנינו הראו כי שחרור הגלוטמט  באסטרוציטים מותנה בעלייה בריכוז הסידן  בתאי המוח באזור האפילפטי. 

במאמר לפנינו החוקרים מתמקדים בשאלה האם תאי ה glia   מעורבים גם באטיולוגיה של מחלת הנפילה epilepsy ?   תצפיות היסטולוגיות מראות כי באפילפסיה, תאי האסטרוציטים של ה ,glia  נפוחים בצורה פתולוגית באזורי המוח הקשורים לתופעות האפילפטיות  של חולים.

מבחינה אלקטרופיזיולוגית האירוע המוחי הגורם להתקף אפילפטי הוא depolarization פתאומית באזור מוגדר במוח. התופעה המקבילה בתרשים האלקטרו-אנצפלוגרם היא ה”זיז”. באנשים שאינם לוקים באפילפסיה תופעת ה   depolarization  מדוכאת, ואילו בחולי אפילפסיה, דיכוי זה אינו פועל.

           

חוקרי המאמר לפנינו מתארים השתלשלות הגורמים להתקפה אפילפטית:-

בשלב הראשון יש עלייה בריכוזי הסידן בתאי המוח באזור הנגוע. הסיבה לעלייה בריכוז הסידן לא ידועה. השלב השני עלייה בכמות הגלוטמת המופרש מהתא כתוצאה מעלייה בריכוז הסידן התוך תאי. השלב השלישי הוא התהליך האלקטרופיזילוגי של  depolarization  והתופעה הקלינית של התקף אפילפטי.

תכונה אופיינית של התקף אפילפטי היא, מספר רב של שרירים מופעלים בו זמנית. ההשערה שאסטרוציטים משתתפים בגרימת התקף חשובה. לאסטרוציט אחד מספר שלוחות המגיעות לנוירונים רבים. מבנה זה יכול להסביר מדוע מספר רב של שרירים  מופעל  בהתקף אפילפטי.

החשיבות במחקר זה אינה בהבנת המנגנון של התקף אפילפטי בלבד, אלא אם הבנת  המנגנון נכונה, היא תעודד פיתוח תרופות חדשות בעלי פוטנציאל של דיכוי תופעות הפתולוגיות בתאי המוח תאי עצב ותאי glia גם יחד.

המאמר הופיע בעיתון Nature  Medicine    מחודש ספטמבר 2005


Astrocytes get in the act in epilepsy

Rogawski MA Nature Medicine 2005;11:919-20.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השוואה בין טיפול אנטיביוטי באמפיצילין ואמינוגליקוזידים לעומת אמפיצילין וצפוטקסים (קלפורן) בפגים קטנים

השוואה בין טיפול אנטיביוטי באמפיצילין ואמינוגליקוזידים לעומת אמפיצילין וצפוטקסים (קלפורן) בפגים קטנים

מקור: Pediatric Research
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|14/06/2026

במחקר שפורסם ב־Pediatric Research בדקו החוקרים שני פרוטוקולי טיפול אנטיביוטי אמפירי בפגים שהינם מקובלים בפגיות ובארצות שונות; האחד טיפול באמפיצילין ואמינוגליקוזידים (כמו גנטמיצין או אמיקצין), והאחר אמפיצילין יחד עם צפוטקסים (קלפורן)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן