ששים שניות על ”אם אין תבן אין לבנים” …..התזונה בעת מתן הורמון גדילה

הורמון גדילה מעודד אנבוליזם וגדילה אך להצלחת הטיפול בהורמון גדילה, עלינו  לדאוג,שבו זמנית, יקבל המטופל הזנה נאותה. תכנית ההזנה חייבת כמובן להתבצע תוך הדרכה דיאטטית רצופה בעת הטיפול בהורמון גדילה.

נבדקו 115 ילדים נמוכי קומה. גובהם כ 2.5 סטיות תקן מתחת לממוצע. גיל הממוצע של הילדים היה 7 שנים. בברור המקרים לא נמצאה הסיבה לקומה הנמוכה. יש להדגיש כי ילדים אלה לא סבלו מהעדר הורמון גדילה.

הילדים גם לא סבלו ממחלות כרוניות, מהפרעות תזונתיות או גסטרואינטסטינליות. לא נצפו סימנים דיסמורפיים שיכלו להחשיד בכוון תסמונת כלשהי.

החוקרים התחקו בשני היבטים של הטיפול:- 

1  השפעת  תזונה עתירת קלוריות  על עלייה במשקל בעת קבלת טיפול  בהורמון גדילה. 

2  ומכאן לשאלה האם לעלייה המהירה במשקל השפעה הגורמת לירידה במחסני הברזל.

הילדים קיבלו הורמון גדילה במינונים שונים, החל מ 0.13 מ”ג/ק”ג לשבוע  ועד ל 

0.52 מ”ג/ק”ג לשבוע.

בכל יום ניתן חלק שביעי של  המינון השבועי.  המטופלים נבדקו מדי שלושה חודשים במשך שנה. ביקור המעקב כלל גם  ישיבה עם הדיאטנית  ש?ח?יש?ב?ה את כמות הקלוריות שהנבדק קיבל למעשה ואת כמות הקלוריות שהחולה אמור לקבל בשלושת החודשים הבאים.

ניתוח הממצאים מראה כי קיים מתאם בין כמות הקלוריות אותה הנבדק  קיבל לבין עלייתו

בגובה. ממצא זה מוכיח כי מתן מספיק קלוריות חייב להיות חלק אנטגרלי המלווה טיפול

בהורמון גדילה.

החוקרים  העריכו את הגורמים השונים הקובעים את קצב הגדילה בעת מתן הטיפול

ההורמונלי:

1   קצב הגדילה לפני הטיפול ממצא זה לא מפליא, כי במידה וקצב הגדילה היה טוב  

     יותר  לפני  הטיפול כך יש לצפות שיישאר טוב יותר גם  בעת הטיפול.

2   המינון של הורמון הגדילה

3   כמות הקלוריות שאכל הנבדק

4   כמות הורמון הגדילה שמופרש בגוף הנבדק במשך 24 שעות.

החוקרים מעלים מספר תופעות לוואי הצפויות בעת הטיפול:- עלייה באנזים אלקלין

פוספטזה, ב  insulin like growth factor I   וכן ב growth hormone binding protein. 

במשק הברזל עשויה להתהוות  ירידה בכמות הברזל בדם ועלייה בטרנספרין. כאן חשוב

להוסיף תוספת ברזל כתרופה כדי למנוע את הירידה בכמות הברזל.

בסיכום, בעת טיפול בהורמון גדילה  חיוני לדאוג  למעקב קפדני של כמות  הקלוריות

שהמטופל מקבל וכן לנטר מחסני הברזל  ולתת תוספת במידת הצורך. החוקרים מדגישים כי

יש להשתמש  בבדיקות  המשקפות את מחסני הברזל ולא בבדיקת המוגלובין והאנדקסים

ההמופואטיים  כי אלה האחרונים לא יגלו ירידה במחסני הברזל.

המאמר הופיע בירחון Pediatrics   לחודש יולי  2005.


Effect of nutrition on growth in short stature before and during growth hormone therapy, Zadik Z, Sinai T, Zung A, Reifen R., Pediatrics 2005;116:69-72

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השוואה בין טיפול אנטיביוטי באמפיצילין ואמינוגליקוזידים לעומת אמפיצילין וצפוטקסים (קלפורן) בפגים קטנים

השוואה בין טיפול אנטיביוטי באמפיצילין ואמינוגליקוזידים לעומת אמפיצילין וצפוטקסים (קלפורן) בפגים קטנים

מקור: Pediatric Research
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|14/06/2026

במחקר שפורסם ב־Pediatric Research בדקו החוקרים שני פרוטוקולי טיפול אנטיביוטי אמפירי בפגים שהינם מקובלים בפגיות ובארצות שונות; האחד טיפול באמפיצילין ואמינוגליקוזידים (כמו גנטמיצין או אמיקצין), והאחר אמפיצילין יחד עם צפוטקסים (קלפורן)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן