האם גישה משולבת של צינתור וניתוח מסתם יעילה ובטוחה ? סקירתו של ד”ר שרוני בלווי הערות עורך (J Am Coll Cardiol)

גישה משולבת (היברידית) הכוללת PCI ולאחריה ניתוח nמסתמים הינה אלטרנטיבה  לניתוח המשולב המסורתי של מעקפים כליליים וניתוח מסתם בחולים עם סיכון ניתוחי גבוה, בעיקר בחולים עם הלם קרדיוגני לאחר אוטם. כך מדווחים חוקרים מבי”ח בריגהם בבוסטון, בגיליון ינואר של Journal of the American College Cardiology .

מטרת המחקר: לקבוע האם תוצאות של גישה משולבת (“היברידית”) לטיפול במחלה משולבת של העורקים הכליליים ומסתמי הלב עולה על התוצאה הניתוחית הצפויה על פי האלגוריתם של ה- STS (Society of Thoracic Surgeons) המחשבת סיכון של ניתוח מעקפים ביחד עם ניתוח מסתם בחולים עם סיכון ניתוחי מוגבר.

רקע: לנוכח ההתקדמות ב- PCI, חולים הניזקקים להתערבות משולבת של רווסקולריזציה כלילית וניתוח מסתם עשויים להינות מהגישה ההיברידית שבה מבצעים PCI ואחריו ניתוח מסתם וזאת בהשוואה לניתוח משולב של מעקפים ומסתם.

שיטה:  אנליזה רטרוספקטיבית של 26 חולים עם מחלה כלילית ומסתמית אשר עברו PCI ואחריו ניתוח מסתם באותו אשפוז, וזאת בין 1997 ל- 2003. נבדק שיעור התמותה הצפוי וזה הושווה לנתונים המצויים. 11 מהחולים (42%) נזקקו לניתוח חוזר ((RE-DO.

תוצאות: נבדקו 12 גברים ו- 14 נשים, בגיל ממוצע 72. PCI כלל PTCA בכל החולים ו- STENT ב- 85% מהחולים. תוך זמן ממוצע של 5 ימים, החולים עברו ניתוח מסתם. חולה אחד בלבד נפטר (3.8% תמותה), וזוהי ירידה דרמטית ביחס לחזוי עפ”י אלגורים STS, שם היו צפויים 22% תמותה בקב’ חולים זו. אובדון דם ממוצע היה 900 סמ”ק. הישרדות לאחר שנה, 3 שנים ו- 5 שנים היתה 78%, 56% ו- 44%, בהתאמה.

מסקנות: גישה משולבת (היברידית) הכוללת PCI ולאחריה ניתוח nמסתמים הינה אלטרנטיבה  לניתוח המשולב המסורתי של מעקפים כליליים וניתוח מסתם בחולים עם סיכון ניתוחי גבוה, בעיקר בחולים עם הלם קרדיוגני לאחר אוטם.

Byrne JG, J Am Coll Cardiol. 2005 Jan 4;45(1):14-8

הערת העורך:

גישה מולטידיסיפלינרית במסגרתה מחלה כלילית מטופלות במעבדת הקטטריזציה ומחלת שסתומים המטופלת בחדר הניתוח מהווה אלטרנטיבה מעניינת לגישה הניתוחית המסורתית בה קיים סיכון ניתוחי מוגבר.

במיוחד אטרקטיבית גישה משולבת זו בחולים בהם ניתן לשלב ניתוח עם פולשנות מיזערית (minimally invasive valve surgery) ובכל להמנע מניסור עצם החזה. יתרון ייחודי לגישה ההיברית עשוי להיות בחולים אשר עברו כבר ניתוח מעקפים והזקוקים לרווסקולריזציה נוספת. באמצעות הגישה הניתוחית המזערית נמנעים מדיסקציה של מעקפים קודמים ונחסכת הסכנה של פגיעה בהם ובחדר ימין.

יש לשקול איפה לשלב בין הטכנולוגיות הטובות ביותר הזמינות כיום בכדי להקטין סיכון ניתוחי ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר לחולה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן