דימומים דמויי להבה – Flame-shaped או דמויי שבב – splinterlike בגבול עצב הראיה הינם סימן אופייני המרמז על נזק לעצב הראיה. ממצא זה נראה רק לעיתים נדירות בעיניים נורמליות וב- 4% עד 7% בעיניים עם גלאוקומה. בגלאוקומה מוקדמת דימומים אלה ממוקמים בגבול הדיסקה הטמפורלי התחתון או הטמפורלי העליון. הם מלווים בדפקטים ממוקמים בשכבת סיבי העצב – nerve fiber layer של הרשתית, notches בשוליים הנוירו-רטינליים של הדיסקה וחסר פרימטרי.
החשיבות האבחנתית של של דימומים בדיסקה מבוססת על התצפית שהם נראים רק לעיתים נדירות בעיניים נורמליות, שהם לרוב מרמזים על נזק גלאוקומטוטי לדיסקה, גם אם אין פגיעה בשדה הראיה ומהווים סימן להתקדמות הגלאוקומה.
מחקר שבוצע בגרמניה הציב כמטרה להעריך אילו מאפיינים מורפולוגיים של ראש עצב הראיה מהווים גורמי סיכון להתפתחות דימום בדיסקה בחולים עם גלאוקומה כרומית פתוחת זוית. (4)
המחקר בוצע בשיתוף פעולה בין חוקרים מ-
; Department of Ophthalmology and Eye Hospital, University Erlangen-Nurnberg Department of Ophthalmology and Eye Hospital, Faculty of Clinical Medicine Mannheim, University of Heidelberg and Institute of Medical Informatics, Biostatistics, and Epidemiology, Benjamin Franklin School of Medicine, Free University of Berlin
המחקר היה קליני, פרוספקטיבי והשוואתי. הוא כלל 432 עיניים של 281 חולי גלאוקומה פתוחת זוית. משך המעקב הממוצע היה 38.8 חדשים. החולים חולקו לקבוצות שלהלן: 38 חולים 8.8% עם דימום לדיסקה במהלך המעקב, 42 חולים 9.7% ללא דימום אך עם איבוד שוליים כסימן של התקדמות גלאוקומה, וקבוצה יציבה ללא הממצאים האלה במהלך המעקב שכללה 352 חולים 81.5%. בוצעו צילומי צבע סטריאו של הדיסקות של כל החולים, אשר עובדו באופן קווליטטיבי ומורפומטרי.
בצילומים הראשונים נמצא שהשוליים הנוירורטינליים צרים יותר באופן משמעותי 0.03 > P ואיזור אטרופי פרה-פפילרי במיקום טמפורלי תחתון היה באופן משמעותי גדול יותר 0.03 > P בקבוצה עם דימום לדיסקה בהשוואה לקבוצה היציבה. שתי קבוצות אלה לא היו שונות משמעותית בגודל וצורת הדיסקה, עומק הקיעור,איזורים אחרים של אטרופיה פרה-פפילרית וקוטר כלי הדם של הרשתית. אנליזה מולטי-וריאנטית נמצא שרק שטח השוליים הנוירו-רטינליים היה המנבא המשמעותי היחיד להתפתחות דימום לדיסקה. לא נמצא כל הבדל סיגניפיקנטי בין קבוצת הדימום לקבוצת איבוד השוליים ללא דימום.
מתוצאות מחקר זה התברר שבגלאוקומה כרונית פתוחת-זווית, גורמי הסיכון המורפולוגיים להתפתחות דימום בדיסקה הינם שוליים צרים של הדיסקה ואולי גם איזור אטרופי פרה-פפילרי רחב בצד טמפורלי תחתון. התפתחות דימום בדיסקה איננה תלויה בגודל הדיסקה, צורתה, גודל כלי הדם של הרשתית היוצאים ממנה ועומק הקיעור.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!