מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Ophthalmology עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון אפשריים להתקדמות ירידה בראיה בקרב חולים עם גלאוקומה ניאווסקולארית, כולל שלב המחלה באבחנה, גיל, מין, היסטוריה של סוכרת מסוג 2 ומצב ביטוחי.
מניעה ואבחנה מוצלחת של גלאוקומה ניאווסקולארית, העלולה להוביל לעליה בלחץ תוך-עיני ואובדן ראיה משמעותי, כוללות הבנה מעמיקה של הגורמים המנבאים את התקדמות המחלה. למרות מחקר נרחב אודות גורמי סיכון להתפתחות גלאוקומה ניאווסקולארית, אין מידע רב אודות גורמים המנבאים את התקדמות המחלה.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להשלים הערכה רטרוספקטיבית של הרשומות הרפואיות לבחינת הקשר בין מאפיינים דמוגרפיים, סוציו-אקונומיים וקליניים ובין אובדן ראיה חמור ב-89 חולים (99 עיניים) עם גלאוקומה ניאווסקולארית שקיבלו טיפול ב-UVA Ophthalmology בין 2010 ו-2020.
המשתתפים במחקר סווגו לשתי קטגוריות על-בסיס תפקודי הראיה לאחר שנה אחת של טיפול בגלאוקומה ניאווסקולארית: אובדן ראיה קל-עד-בינוני – אשר הוגדר כחדות ראיה מתוקנת הטובה ביותר שנותרה טובה יותר מתפיסת אור בלבד/ללא תפיסת אור (74 חולים); או אובדן ראיה חמור, שכלל חדות ראיה מתוקנת הטובה ביותר תפיסת אור בלבד או ללא תפיסת אור (25 חולים).
בהשוואה לחולים עם אובדן ראיה בדרגה קלה-עד-בינונית, אלו עם אובדן ראיה חמור היו מבוגרים יותר משמעותית באבחנה (71.04 לעומת 61.76 שנים; p=0.005) עם שיעור יחסי גבוה יותר משמעותית של נשים (68% לעומת 29.7%, p<0.001).
חולים עם התקדמות לאובדן ראיה חמור התייצגו עם חדות ראיה מתוקנת טובה ביותר שהייתה גרועה יותר משמעותית, בהשוואה לאלו עם אובדן ראיה בדרגה קלה-עד-בינונית (p=0.003). ממוצע חדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר בקרב אלו עם אובדן ראיה חמור ירד משמעותית שנה לאחר התחלת הטיפול (P<0.001), עם כי השינוי לא היה משמעותי באלו עם אובדן ראיה בדרגה קלה-עד-בינונית.
חולים שהתקדמו לאובדן ראיה חמור התייצגו עם לחץ תוך-עיני גבוה יותר משמעותית (47.7 מ”מ כספית לעומת 40.86 מ”מ כספית, p<0.001), כאשר נרשמה ירידה משמעותית בלחץ התוך-עיני שנה לאחר התחלת הטיפול הן באלו עם אובדן ראיה חמור (19 מ”מ כספית, p<0.001) והן באלו עם אובדן ראיה בדרגה קלה-עד-בינונית (17.85 מ”מ כספית), עם ערכים דומים בשתי הקבוצות.
מניתוח הנתונים עלה כי בחולים שהיו מבוגרים יותר באבחנה (יחס סיכויים של 1.074, p=0.008) ובנשים (יחס סיכויים של 3.281, p=0.036) תועד סיכון גבוה יותר לחוות אובדן ראיה חמור. מנגד, בחולים עם ביטוח של מדיקייר (יחס סיכויים של 0.98, p=0.005) או ביטוח פרטי (יחס סיכויים של 0.11, p=0.006) תועד סיכוי נמוך יותר לאובדן ראיה חמור, בהשוואה לחולים ללא ביטוח רפואי. לא תועד קשר בין היסטוריה של סוכרת מסוג 2 ובין אובדן ראיה.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים פרוספקטיביים נוספים להערכת טיפולים אגרסיביים יותר ויעדי לחץ תוך-עיני נמוך יותר בחולים המתייצגים בשלבים מאוחרים יותר של המחלה, בתקווה כי ניתן יהיה להציע לחולים טיפול מותאם אישית עם תוצאות טובות יותר.
Clin Ophthalmol, Aug 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!