האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה של חרדה לאחר גיל 50 שנים.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים ממאגר גדול של רופאי משפחה בבריטניה, אשר כלל את כל המטופלים בגילאי 50-99 שנים שהיו רשומים במרפאה משתתפת בין תחילת ינואר בשנת 2008 ועד סוף דצמבר בשנת 2018.  הם זיהו 109,435 מטופלים (35% גברים) עם למעלה מתיעוד אחד של חרדה במאגר הנתונים, אך ללא תיעוד של חרדה במשך שנה ומעלה ו-878,256 משתתפים (37% גברים) ללא היסטוריה של חרדה (קבוצת ביקורת).

לאחר מכן, הם עקבו אחר מאפיינים של מחלת פרקינסון, כולל בעיות שינה, דיכאון, רעד וחוסר שיווי משקל ממועד אבחנת חרדה ועד שנה לפני אבחנת מחלת פרקינסון.

בקרב אלו עם תיעוד של חרדה, 331 חולים פיתחו מחלת פרקינסון במהלך המעקב, עם חציון מרווח זמן עד לאבחנה של 4.9 שנים לאחר התיעוד הראשון של חרדה. היארעות מחלת פרקינסון עמדו על 1.2 מקרים ל-1,000 שנות-אדם (רווח בר-סמך 95% של 0.92-1.13) באלו עם חרדה לעומת 0.49 (רווח בר-סמך 95% של 0.47-0.52) באלו ללא חרדה.

לאחר תקנון לגיל, מין, חסך חברי, אורחות חיים, תחלואה נפשית חמורה, חבלת ראש ודמנציה, הסיכון למחלת פרקינסון היה גבוה כפליים באלו עם חרדה לעומת אלו ללא חרדה (יחס סיכון של 2.1, רווח בר-סמך 95% של 1.9-2.4). מהנתונים עולה כי מטופלים ללא חרדה גם פיתחו מחלת פרקינסון בשלב מאוחר יותר בהשוואה לאלו עם אבחנה של חרדה.

החוקרים זיהו תסמינים ספציפיים שנקשרו עם התפתחות מחלת פרקינסון בשלב מאוחר יותר בחולים עם אבחנה של חרדה, כולל דיכאון, הפרעות שינה, עייפות וליקוי קוגניטיבי, בין היתר.

מהתוצאות עולה קשר משמעותי בין חרדה ובין אבחנה של מחלת פרקינסון במבוגרים מעל גיל 50 שנים עם אבחנה חדשה של חרדה. ממצאים אלו תומכים בכך שחרדה עשויה להוות תסמין מוקדם של מחלת פרקינסון.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את הקשר בין חרדה ובין תסמינים מוקדמים אחרים של וכיצד מכלול תסמינים זה נקשר עם היארעות מחלת פרקינסון. ממצאים אלו עשויים לסייע באבחנה מוקדמת יותר וטיפול טוב יותר במחלת פרקינסון.

Br J Gen Pract, June 24, 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן