מדדי מוגבלות גבוהים יותר בחולים עם סקלרודרמה עשויים לנבא סיכון מוגבר לשברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research. זיהוי גורמי סיכון הפיכים לשברים עשוי לסייע בשיפור איכות החיים של החולים עם המחלה הריאומטית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר מצרפת הדגים סיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס ושברים בחולים עם סקלרודרמה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אך הסיכון לשברים באוכלוסייה זו וההשפעה של תחלואה ספציפית על-רקע המחלה הריאומטית ומאפיינים קליניים אחרים בחולים אלו אינם ידועים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הגורמים האפשריים הקשורים עם הסיכון לשברים בחולים עם סקלרודרמה והשלימו ניתוח נתונים ממאגר FORWARD, מאגר ארצי של חולים עם מחלות ריאומטיות. מדגם המחקר כלל חולים עם סקלרודרמה, כאשר לכל חולה התאימו החוקרים חמש ביקורות תואמות בגיל ומין עם אבחנה של אוסטיאוארתריטיס.
החוקרים התבססו על מספר מדדים להערכת הסיכון לשברים וחומרת המחלה, דוגמת מדד FRAX (או Fracture Risk Assessment Tool), שאלון HAQ-DI (או Health Assessment Questionnaire-Disability Index) ומדד RDCI (או Rheumatic Disease Comorbidity Index).התוצא העיקרי היה הופעת שבר אוסטיאופורוטי מג’ורי. שברים בגולגולת, כפות ידיים, כפות רגליים, אצבעות ובהונות לא נכללו בתוצא זה.
מדגם המחקר כלל 922 משתתפים, מהם 154 עם סקלרודרמה ו-768 עם אוסטיאוארתריטיס. לאורך חציון מעקב של 4.2 שנים, 51 חולים אובחנו עם לפחות שבר אחד.
מהנתונים עולה כי בחולים עם סקלרודרמה תועד סיכוי גבוה יותר לשבר, בהשוואה לאלו עם אוסטיאוארתריטיס (יחס סיכון של 2.38, רווח בר-סמך 95% של 1.47-3.83). בקרב חולי סקלרודרמה, גורמים שנקשרו עם סיכון מוגבר לשברים כללו מדד RDCI גבוה יותר (יחס סיכון של 1.45, רווח בר-סמך 95% של 1.20-1.75) ומדד HAQ-DI גבוה יותר (יחס סיכון של 3.83, רווח בר-סמך 95% של 2.12-6.93).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על שיעור גבוה יותר של שברים בחולים עם סקלרודרמה לעומת אוסטיאוארתריטיס. נטל התחלואה הנלווית ומוגבלות גופנית בדרגה חמורה יותר נקשרו עם שיעור גבוה יותר של שברים בחולים עם סקלרודרמה או אוסטיאוארתריטיס.
Arthritis Care Res, July 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!