השבוע חל שבוע התזונה בסימן “תזונה בריאה- לעשות טוב לנו ולסביבה”. הקשר בין התזונה לסביבה שלנו הוא למעשה דו כיווני, אנחנו משפיעים על הסביבה והסביבה משפיעה על האכילה שלנו. בימי קדם השפעת הסביבה על המזון הייתה מובהקת וישירה, שכן אז הסביבה האקולוגית הפיקה עבור אבותינו את המזון כתלות בעונות השנה, טיב הקרקע ועוד. קשר זה היטשטש עם השנים, וכיום בעולם המתועש הוא חלש יותר. ועדיין, השפעת הסביבה הפיסית, החברתית, התרבותית ואפילו המדינית על המזון והאכילה שלנו היא מכרעת.
תסכימו איתי שהתזונה שלנו  מתאפיינת לא רק בהיבטים ביולוגיים – פיסיולוגיים, אלא גם בהיבטים אישיים, משפחתיים, תרבותיים, חברתיים, גאוגרפיים ואחרים. הרי תאומים זהים שחולקים את אותו מטען גנטי יפתחו עם השנים הרגלי אכילה שונים, כתלות באותם גורמים סביבתיים. בכתבה הזו נתמקד בהיבטים אלו של סביבתנו וההשפעה ההדדית ביניהם לבין התזונה שלנו.
מהם הגורמים החברתיים המשפיעים על האכילה שלנו?

המונח תזונה חברתית (ובאנגלית social nutrition) הוגדר ב 1980 כתחום החוקר גורמים חברתיים, פסיכולוגיים וכלכליים המשפיעים על הרגלי התזונה והאמצעים שבהם ניתן להשפיע על בחירות עתידיות, כך שיבטיחו תזונה בריאה יותר. עם השנים מתחדדת ההבנה כי המצב התזונתי של כל אחד ואחת מאתנו טמון לא רק ברקע הביולוגי ובהתנהגות שלו/ה, אלא גם בהיבטים חברתיים המשפיעים עליו/ה. ניתן להסתכל על רמות שונות של סביבה חברתית ועל יכולת ההשפעה שלנו עליה.

אני והסביבה הקרובה שלי
לסביבה הקרובה ההשפעה המשמעותית ביותר על האכילה שלנו. לכל תרבות מאכלים ומנהגים ייחודיים לה, משפחתנו הקרובה מעצבת את הרגלי האכילה שלנו וחגים, שמחות ואירועים משפיעים נקודתית על האופן בו אנחנו אוכלים. יתרה מזו, לסביבה הפיסית (כמו סידור המטבח, המקרר, המשרד וכו’) יכולת לעצב את האכילה. קרוב לוודאי שאם עוגה תנוח על השיש היא תגמר מהר יותר מאשר אילו הייתה מונחת בתוך הארון או בקופסה סגורה. על הסביבה הקרובה יש לנו את רמת ההשפעה הגדולה ביותר, וכדאי לעשות מאמצים על מנת לעצב אותה באופן כזה שיתמוך במטרות שלנו. אנחנו יכולים לבחור מה ייכנס אלינו הביתה (ומה נשאיר בסופר), איך נסדר את המקרר שלנו, האם נצטייד בבקבוק מים, מה האוכל שאנחנו מחזיקים במשרד, באיזה גודל הצלחת שאנחנו אוכלים וכו’.
אני מזמינה אתכם ואתכן לבחון את הסביבה הקרובה, לבחור דבר אחד קטן שניתן לשנות בה על מנת לשפר את ההרגלים שלכם. למשל, לקנות בקבוק מים רב פעמי שתוכלו לקחת אתכם/ן, לשים את נעלי הספורט ליד הדלת כך שלא תשכחו לצאת להליכה או אפילו לחתוך צלחת ירקות גדולה שתזכיר לכם/ן לאכול אותם בסוף היום.

אני והסביבה הכלכלית שלי
מחקרים רבים מראים כי יש קשר בין מצב כלכלי לבין המזון שאוכלים, באופן כזה שכשהמצב הכלכלי פחות טוב גם ההזנה פחות טובה, והסיבות לכך רבות. על פניו, רמת ההשפעה שלנו על היבט זה של הסביבה היא פחותה, שכן הרבה מהגורמים הללו אינם תוצא ישיר ומיידי של הבחירות והמעשים שלנו, ולא פעם רכישה של מזון בריא יותר היא גם יקרה יותר. יחד עם זאת, עדיין יש באפשרותנו לבחור בצורה מיטיבה יותר, גם אם בסביבה שלי מקובל לאכול מאכלים פחות בריאים או לאמץ הרגלים שאינם מקדמים בריאות. לכל אחד ואחת מאיתנו האפשרות ללכת נגד הזרם, על אף האתגר. דוגמאות יכולות להיות למשל לחתוך פרי לגן המשחקים או להכין כריך במקום לקנות חטיף, לשתות מים במקום מיץ, ובטח שהליכה ברגל אפשרית כחלופה לתחבורה ציבורית. לטווח הרחוק כנראה שאורח חיים בריא יהיה משתלם יותר מבחינה כלכלית, שכן מניעת מחלות זולה בהרבה בהשוואה לטיפול בהן.

אני והסביבה המדינית שלי
לסביבת המגורים שלנו כולל התשתיות, המדיניות התזונתית הנהוגה באזורנו, והחינוך התזונתי אליו אנו נחשפים יש השפעה מכרעת על הבחירות התזונתיות והבריאותיות שלנו. לדוגמא, הקמת פארקים עם שבילים מוצלים או פארקי כושר עירוניים הן דרכים נפלאות בעזרתן הרשות המקומית או העירייה מעודדות פעילות גופנית. בדומה, תוויות המזון האדומות והירוקות בחזית אריזות המזון עוזרות לנו לבחור מזון בריא יותר. פרויקטים של קידום וחינוך לבריאות תורמים להשכלה של כולנו וליכולת לבחור טוב יותר. מכאן שגם על החברה והמדינה מוטלת החובה לשמור על הבריאות של אזרחיה ולהעניק את הקרקע הטובה ביותר לייצר בחירות בריאות, וזאת, מבלי לבטל את האחריות של כל אחד ואחת מאיתנו לבחור כך גם. על אף שאין לנו השפעה ישירה על המדיניות, בהחלט אנו צריכים לפתח מיומנויות שיעזרו לנו להיות צרכנים/ות חכמים/ות יותר, להיות פרו-אקטיביים/ות בקשר לבריאות שלנו ולהעשיר את הידע שלנו.

שבוע התזונה הוא הזדמנות נפלאה להעלות את המודעות לתזונה הבריאה והמקיימת, להשפעה שלה על הבריאות שלנו ולהשפעה הרבה שיש לנו על הבחירות.
בבואנו לעשות שינוי כדאי לזכור ששינוי הוא תהליך, כמו שלא למדנו לרכוב על אופנים ביום אחד, כך גם את הגשמת המטרה שלנו כנראה שלא נשיג ביום אחד. אך בשונה מלימוד רכיבה על אופניים, שם אולי אנחנו סבלניים יותר, כאשר מדובר בהחלטות תזונתיות יש לנו נטייה לדרוש שינוי גדול ומיידי. כדי לא להתייאש, כדאי מראש לתת לעצמנו זמן ומרחב נשימה, להבין כי ההתקדמות לעבר המטרה היא הדרגתית וגם אם הדברים יעשו לאט מהמצופה, העיקר שיעשו בדרך בטוחה ויקדמו אותנו (צעד קטן) לעבר המטרה.

מקור: לינור אללוף, דוברת מחוז דרום