ניתוח אבלציה היברידית (משולבת) לטיפול בהפרעות קצב בוצע לראשונה בישראל באישה כבת 39 עם סימפטומים קשים (המרכז הרפואי שערי צדק)

לראשונה בישראל במרכז הלב המשולב שבמרכז הרפואי שערי צדק בוצע ניתוח אבלציה היברידית (צירוף של אבלציה צנתורית וניתוח ) של inappropriate sinus tachycardia משותף לצוות כירורגיים מיחידת לב חזה ורופאי יחידת אלקטרו פיזיולוגיה, באישה כבת 39 תושבת המרכז שסבלה מהפרעות קצב עם סימפטומטיים קשים. את הניתוח ביצעו במשותף פרופ’ יואב מיכוביץ מנהל יחידת אלקטרו פיזיולוגיה וד”ר דני פינק מנהל יחידת כירורגיית לב חזה ביחד עם 2 רופאים בכירים שהגיעו מחו”ל לצורך ביצעו הפעולה – Prof La Meir  ו Prof de Asmundis.

המדובר באישה כבת 39 אחרי כשלון  של אבלציה (צריבה) קודמת בבית חולים אחר וגם תרופות לא הצליחו לסייע במצבה. לאחר התייעצויות רבות הוחלט לבצע אבלציה היברידית שהוכחה שיעילה יותר מאבלציה רגילה עם פוטנציאל קטן יותר לסיבוכים, כדי לטפל בהפרעות הקצב באופן טבעי וללא צורך בקוצב חיצוני.

בשערי צדק נערכו באינטנסיביות מיוחדת לקראת הניתוח הוגשה בקשה מיוחדת לטיפול חמלה בוועדה במשרד הבריאות מאחר ועד כה טרם בוצע טיפול זה בישראל. לאחר קבלת האישור גויסו רופאים וציוד מיוחד מחו”ל לביצוע הפעולה והציוד הובא בטיסה מיוחדת לישראל במימון קופות החולים. גם צוות הנדסה הרפואית של שערי צדק נרתם למיזם וביחד עם סוללת הרופאים בראשות מנהל מרכז הלב המשולב פרופ’ מיכאל גליקסון בוצעה הפעולה שנמשכה כמה שעות בהצלחה רבה. “אנחנו מראים להם איפה לבצע את הצריבה ולא פחות חשוב גם איפה לא לצרוב על מנת להימנע מסיבוכים”, מסביר פרופ’ מיכוביץ.

בשלב ראשון מבוצע צנתור שבו מסמנים צוות הרופאים האלקטרו פיזיולוגיים במיפוי לצוות הכירורגיים את השטח שבו יש לבצע את הצריבה ברקמות הגורמות להפרעת הקצב וכן את איזור הקוצב הטבעי, שם יש להימנע מצריבות. בשלב שני נכנסים צוות הכירורגיים מבין הצלעות בטורסקופיה.

פרופ’ יואב מיכוביץ: “מדובר בבעיה יחסית נדירה המצריכה טיפול נדיר. לראשונה בישראל בוצעה אבלציה היברידית של inappropriate sinus tachycardia. אבלציה זו יכולה לתת מענה למטופלים עם סימפטומטיים קשים שעד כה לא היה פתרון יעיל למחלתם. אנו מודים למשרד הבריאות, , חברת אלדן, חברת Atricure, קופת חולים כללית, הנהלת שערי צדק וכל שאר המעורבים על שיתוף הפעולה והסיוע במקרה מיוחד זה”.

פרופ’ מיכאל גליקסון: “בכוונתנו להמשיך לפתח שיתופי פעולה בין מנתחים לאלקטרופיזיולוגים במרכז הרפואי שערי צדק לפתרון בעיות שאבלציה עם קטטר אינה מספיקה להם”.

 

תמונות: באדיבות  דוברות שערי צדק

בתמונת הכותרת: פרופ’ מיכאל גליקסון, פרופ’ יואב מיכוביץ, ד”ר דני פינק וצוות הרופאים מחו”ל בביצוע הפעולה הנדירה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן