בנשים הרות עם סוכרת מסוג 2, טיפול במטפורמין עם אינסולין לא הפחית את הסיכון לסיבוכים ביילוד בהשוואה למשלב אינסולין עם פלסבו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-The Pregnancy Meeting.
החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי להערכת תוצא משולב – הפלות, לידת מת, תמותת יילוד, לידה מוקדמת, לידת תינוק גדול לגיל ההיריון, טראומה בלידה, היפוגליקמיה של היילוד עם צורך בטיפול והיפרבילירובינמיה עם צורך בפוטותרפיה – בנשים עם סוכרת מסוג 2 שאובחנה לפני היריון או לפני שבוע 22 להיריון. המשתתפות חולקו באקראי ביחס 1:1 לקבלת אינסולין עם מטפורמין (397 נשים, גיל ממוצע של 32.8 שנים) או אינסולין עם פלסבו (397 נשים, גיל ממוצע של 33.1 שנים) עד ללידה. עוד בחנו החוקרים את שיעורי היפוגליקמיה אימהית ומסת שומן ביילוד בלידה.
מהנתונים עולה כי שיעורי התוצא המשולב ביילוד היו דומים בזרוע הטיפול במטפורמין ובזרוע הפלסבו (70% לעומת 73%, בהתאמה), כמו גם שיעורי היפוגליקמיה אימהית (22% לעומת 21%, בהתאמה). לא תועדו הבדלים בין הקבוצות במסת השומן בתינוק.
בזרוע הטיפול במטפורמין, הסיכון לתינוק גדול לגיל ההיריון היה נמוך יותר (יחס סיכויים מתוקן של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.50-0.92). עם זאת, הבדל זה לא השפיע על צורת הלידה ולא תועדו הבדלים בשיעורי ניתוח קיסרי בין הקבוצות. לא תוארו הבדלים בשיעור התינוקות שנולדו קטנים לגיל ההיריון.
מניתוח לפי תתי-קבוצות של נשים עם מדד מסת גוף של מעל 30 ק”ג/מ2 או סוכרת לפני-היריון, לא תועדו הבדלים משמעותיים בתוצא המשולב של סיבוכים ביילוד. יתרה מזאת, לא זוהו הבדלים בין הקבוצות בסיבוכים באם או ביילוד.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר אינם תומכים בחשיבות טיפול במטפורמין בנשים עם סוכרת מסוג 2 למניעת סיבוכים ביילוד. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים עם מעקב ארוך-טווח אחר הילדים לנשים שטופלו במטפורמין באבחנה של סוכרת מסוג 2.
מתוך כנס The Pregnancy Meeting
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!