במאמר שפורסם בכתב העת Epilepsy & Behavior מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי דיכאון וחרדה מופיעים בשכיחות גבוה בחולים עם אפילפסיה, ממצאים המדגישים את החשיבות של בדיקות סקר לזיהוי הפרעות פסיכיאטריות באוכלוסייה זו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות פסיכיאטריות נפוצות בחולים עם אפילפסיה, אך לעיתים קרובות אלו אינן מאובחנות. האבחנה והטיפול של הפרעות אלו במדינות בעלות הכנסה נמוכה ונמוכה-עד-בינונית מהווה אתגר לא פשוט.
החוקרים השלימו מחקר חתך שכלל חולים מהקהילה שגויסו מתכנית בדיקות סקר לאפילפסיה בקהילה שכלל 59,509 משתתפים מקהילות עניות בצפון-מערב הודו. מבוגרים עם אפילפסיה מאושרת תחת טיפול נוגד-פרכוס עברו בדיקות סקר לאפילפסיה וחרדה באמצעות מדדי Neurological Disorders Depression Inventory for Epilepsy (או NDDI-E) ו-Generalized Anxiety Disorder-7 (או GAD-7) שהושלמו פעמיים לאורך מעקב בן שנתיים. לאחר מכן, החולים לקחו חלק בראיונות לזיהוי תסמינים באמצעות מדד Brief Psychiatric Rating Scale, אשר לאחר מכן אושר על-פי הערכת פסיכיאטר מנוסה.
מבין 240 חולים עם אפילפסיה מאושרת, 167 (70%) היו מבוגרים, מהם 116(70%) לקחו חלק במחקר בסופו של דבר. מדד NDDI-E עם ערך סף של 15 זיהה דיכאון ב-14 (12%) מבין 116 חולים לאחר שנה אחת של מעקב וב-17 (15%) חולים לאחר שנתיים. מדד GAD-7 באמצעות ערך סף של 6 זיהה 22 (19%) חולים לאחר שנה אחת ו-32 (28%) חולים לעם חרדה לאחר שנתיים.
השטח מתחת לעקומות למדד NDDI-E עמד על 0.62 (p=0.04) ולמדד GAD-7 עמד על 0.62 (p=0.12). מדד Brief Psychiatric Rating Scale זיהה 63 (54%) חולים עם תסמינים פסיכיאטריים, בהם אושרה אבחנה פסיכיאטרית ב-60 (52%) חולים.
מהנתונים עולה קשר בין אבחנה פסיכיאטרית ובין השכלה פחות מתיכונית (יחס סיכויים של 2.59, p=0.03), הופעת פרכוסים בגיל מאוחר יותר (יחס סיכויים של 1.05, p=0.04), תדירות פרכוסים של לפחות פעם בשנה בעת הגיוס למחקר (יחס סיכויי של 2.36, p=0.05) ושימוש ב-Clobazam (יחס סיכויים של 5.09, p=0.01).
החוקרים מסכמים וכותבים כי דיכאון וחרדה נפוצים בחולים עם אפילפסיה. הממצאים מדגישים את הערך הנמוך של כלי סקירה, NDDI-E ו-GAD-7 במדינות בעלות הכנסה נמוכה ונמוכה-עד-בינונית ומעידים כי ערכי הסף הקודמים אינם תקפים לאוכלוסייה זו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!