שכיחות גבוהה של תסמינים פסיכיאטריים בחולים עם אפילפסיה (Epilepsy Behav)

דיכאון אישה צעירה

במאמר שפורסם בכתב העת Epilepsy & Behavior מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי דיכאון וחרדה מופיעים בשכיחות גבוה בחולים עם אפילפסיה, ממצאים המדגישים את החשיבות של בדיקות סקר לזיהוי הפרעות פסיכיאטריות באוכלוסייה זו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות פסיכיאטריות נפוצות בחולים עם אפילפסיה, אך לעיתים קרובות אלו אינן מאובחנות. האבחנה והטיפול של הפרעות אלו במדינות בעלות הכנסה נמוכה ונמוכה-עד-בינונית מהווה אתגר לא פשוט.

החוקרים השלימו מחקר חתך שכלל חולים מהקהילה שגויסו מתכנית בדיקות סקר לאפילפסיה בקהילה שכלל 59,509 משתתפים מקהילות עניות בצפון-מערב הודו. מבוגרים עם אפילפסיה מאושרת תחת טיפול נוגד-פרכוס עברו בדיקות סקר לאפילפסיה וחרדה באמצעות מדדי Neurological Disorders Depression Inventory for Epilepsy (או NDDI-E) ו-Generalized Anxiety Disorder-7 (או GAD-7) שהושלמו פעמיים לאורך מעקב בן שנתיים.  לאחר מכן, החולים לקחו חלק בראיונות לזיהוי תסמינים באמצעות מדד Brief Psychiatric Rating Scale, אשר לאחר מכן אושר על-פי הערכת פסיכיאטר מנוסה.

מבין 240 חולים עם אפילפסיה מאושרת, 167 (70%) היו מבוגרים, מהם 116(70%) לקחו חלק במחקר בסופו של דבר. מדד NDDI-E עם ערך סף של 15 זיהה דיכאון ב-14 (12%) מבין 116 חולים לאחר שנה אחת של מעקב וב-17 (15%) חולים לאחר שנתיים. מדד GAD-7 באמצעות ערך סף של 6 זיהה 22 (19%) חולים לאחר שנה אחת ו-32 (28%) חולים לעם חרדה לאחר שנתיים.

השטח מתחת לעקומות למדד NDDI-E עמד על 0.62 (p=0.04) ולמדד GAD-7 עמד על 0.62 (p=0.12). מדד Brief Psychiatric Rating Scale זיהה 63 (54%) חולים עם תסמינים פסיכיאטריים, בהם אושרה אבחנה פסיכיאטרית ב-60 (52%) חולים.

מהנתונים עולה קשר בין אבחנה פסיכיאטרית ובין השכלה פחות מתיכונית (יחס סיכויים של 2.59, p=0.03), הופעת פרכוסים בגיל מאוחר יותר (יחס סיכויים של 1.05, p=0.04), תדירות פרכוסים של לפחות פעם בשנה בעת הגיוס למחקר (יחס סיכויי של 2.36, p=0.05) ושימוש ב-Clobazam (יחס סיכויים של 5.09, p=0.01).

החוקרים מסכמים וכותבים כי דיכאון וחרדה נפוצים בחולים עם אפילפסיה. הממצאים מדגישים את הערך הנמוך של כלי סקירה, NDDI-E ו-GAD-7 במדינות בעלות הכנסה נמוכה ונמוכה-עד-בינונית ומעידים כי ערכי הסף הקודמים אינם תקפים לאוכלוסייה זו.

 

Epilepsy Behav, Nov 4, 2022

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • ויטיליגו מלווה בשיעור גבוה של הפרעות פסיכיאטריות בילדים כהי־עור (JAAD International)

    ויטיליגו מלווה בשיעור גבוה של הפרעות פסיכיאטריות בילדים כהי־עור (JAAD International)

    בילדים כהי־עור עם ויטיליגו שיעור גבוה יותר משמעותית של הפרעות פסיכיאטריות, כולל דכאון, מחשבות אובדניות והפרעות התנהגות, בהשוואה לביקורות תואמות ללא ויטיליגו, כך עולה מתוצאות מחקר מקרה-ביקורת שפורסמו בכתב העת JAAD International. המחקר הרטרוספקטיבי, מקרה-ביקורת, נערך בבית החולים Texas Children’s Hospital ביוסטון וכלל 327 ילדים עם ויטיליגו ו-981 ביקורות תואמות ללא ויטיליגו. גיל המשתתפים הממוצע […]

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    אפליקציה מונחית-עצמית למכשיר הנייד לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, או CBT) מלווה בירידה משמעותית בתסמיני חרדה במבוגרים צעירים עם הפרעות חרדה לאחר שלושה שבועות, עם המשך שיפור לאורך 12 שבועות, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 59 מבוגרים בגילאי 18-25 שנים (גיל ממוצע של 23 שנים; […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה