המכללה האמריקאית לקרדיולוגיה (ACC) ואיגוד הלב האמריקני (AHA) פרסמו הנחיות מעודכנות שפורסמו ב-JACC וב-Circulation לאבחון וניהול מחלות אבי העורקים, תוך התמקדות בשיקולי התערבות כירורגית, שיטות הדמיה, בדיקות גנטיות וחשיבות הטיפול הרב-תחומי. ההנחיות החדשות מחליפות את הנחיות ACCF/AHA לשנת 2010 לאבחון וניהול חולים עם מחלת אבי העורקים החזי ואת ההנחיות משנת 2015. בין ההמלצות המרכזיות ניתן למנות את הדברים הבאים בין השאר:
סקר קרובי משפחה מדרגה ראשונה של אנשים שאובחנו עם מפרצת של שורש אבי העורקים או אבי העורקים העולה, או של אלו עם דיסקציה של אבי העורקים, מומלץ כדי לזהות אנשים בסיכון הגבוה ביותר למחלת אבי העורקים, הסקר יכלול בדיקות גנטיות והדמיה.
יש לדרוש עקביות באופן שבו מתקבלים ומדווחים על תוצאות CT או MRI: במדידת גודל ותכונות אבי העורקים; ובאיזו תדירות משתמשים בתמונות לניטור לפני ואחרי ניתוח תיקון או התערבות אחרת. באופן אידיאלי, כל הדמייה למטופל צריכה להיעשות באותו אופן ובאותה מעבדה.
עבור מטופלים הזקוקים להתערבות באאורטה, התוצאות מיטביות כאשר הניתוח מבוצע על ידי מנתח מנוסה העובד בצוות רב תחומי. ההנחיה החדשה ממליצה על “צוות בית חולים מיוחד עם מומחיות בהערכה וניהול של מחלות אבי העורקים, שבו הטיפול מועבר באופן מקיף ורב תחומי”.
במרכזים עם צוותים רב תחומיים של אבי העורקים ומנתחים מנוסים, הסף להתערבות כירורגית לשורש אבי העורקים ומפרצת באבי העורקים עולה מ-5.5 ס”מ ל-5.0 ס”מ אצל מטופלים נבחרים, ואף נמוך יותר בתרחישים ספציפיים בקרב חולים עם מפרצת אבי העורקים התורשתית.
בחולים שהם משמעותית קטנים או גבוהים מהממוצע, ספי ניתוח עשויים לכלול אינדקס של שורש אבי העורקים או עלייה בקוטר אבי העורקים לשטח פנים או לגובה של גוף המטופל, או לאזור חתך אבי העורקים לגובה המטופל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!