מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-European Respiratory Society International Congress עולה כי טיפול ב- Tezepelumab עשוי להפחית הצטברות פקק ריר ולהביא לשיפור תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה לא-מאוזנת בדרגה בינונית-עד-חמורה.
החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של נתוני מחקר CASCADE, מחקר כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, בשלב 2, שכלל 116 חולים בגילאי 18-75 שנים עם אסתמה לא-מאוזנת בדרגה בינונית-עד-חמורה. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת טיפול ב- Tezepelumab-ekko במינון 210 מ”ג בזריקה תת-עורית או פלסבו כל ארבעה שבועות למשך 28 שבועות. רדיולוג דירג את חומרת פקק ריר בתחילת המחקר ובתום תקופת הטיפול ב-18 סגמנטים של הריאה על-סמך בדיקת CT.
בתחילת המחקר, החוקרים זיהו קורלציה חיובית בין מדד פקק ריר ובין ספירת אאזנופילים בדם, נוירטוקסין בתיווך אאזנופילים, FeNO (או Fractional Exhaled Nitric Oxide), רמות IL-5 ו-IL-13. החוקרים מדווחים על קורלציה שלילית בין מדד פקק רירי של החולים ובין מדדי FEF 25%-75% ו-FEV1 לפני מתן מרחיבי סמפונות.
בהשוואה לפלסבו, הטיפול ב- Tezepelumab הפחית מדדי פקק ריר; השינוי הממוצע עמד על 1.7- בקרב 37 חולים בזרוע Tezepelumab ועל 0 נקודות ב-45 החולים בזרוע הפלסבו (p=0.0007). הירידה במדד פקק ריר הייתה בקורלציה עם שיפור במדדי תפקוד ריאתי כפי שנקבע לפי FEF 25-75% (p=0.0006) ו-FEV1 (p=0.00014) לפני מתן מרחיבי סמפונות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי זו הפעם הראשונה בה הוכח במסגרת מחקר אקראי ומבוקר כי ניתן להפחית הצטברות פקק ריר עם טיפול ביולוגי בחולים עם אסתמה לא-מאוזנת.
מתוך כנס ה-European Respiratory Society International Congress
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!