חולים עם אוטם לבבי חד נחשפים באשפוז אחד ל-30% ממינון הקרינה השנתי המומלץ (מתוך כנס AHA )

ממחקר חדש שהוצג בכנס American Heart Association עולה כי כל חולה המאושפז בשל אוטם לבבי חד נחשף לקרינה מייננת במינון של 17.31 mSv, המהווה למעלה משליש מהמינון השנתי המומלץ לחשיפה לקרינה.

במסגרת המחקר העריכו החוקרים את החשיפה הכוללת לקרינה של 35,707 חולים עם אוטם לבבי חד, שטופלו ב-55 בתי חולים אוניברסיטאיים.

מתוצאות המחקר עולה כי חולים עם אוטם לבבי חד עברו בסה”כ 248,822 בדיקות אבחנתיות עם חשיפה לקרינה מייננת, כולל צילומי חזה, בדיקות CT של החזה, בדיקות CT של הראש, מיפוי גרעיני וצנתור לבבי. בממוצע, בכל חולה נערכו שבע בדיקות עבור כל אשפוז עקב אוטם לבבי חד. לאור זאת, על-בסיס המינונים היעילים האופייניים לבדיקות אלו, החוקרים סיכמו ומצאו כי כל חולה המאושפז בשל אוטם לבבי חד נחשף לכ-17.31 mSv של קרינה מייננת בכל אשפוז. מינון זה מהווה למעלה משליש מהמינון השנתי המומלץ לחשיפה לקרינה במקום העבודה (50 mSv), ומהווה מינון גבוה פי 5.5 מהחשיפה לקרינה הצפויה לתושבי ארה”ב.

החוקרים מדגישים כי אין בכוונתם לעורר פאניקה. מטרתם היה לשנות את אופן המחשבה בנוגע לקרינה. הם אינם קוראים להימנע מביצוע בדיקות מתאימות או הכרחיות, אך מנסים לחזק את הצורך בהערכה זהירה של האינדיקציות לביצוע הפרוצדורות, כך שכאשר הם מזמינים בדיקות הכוללות חשיפה לקרינה, הם יישקלו הפחתת מינון על-בסיס האבחנה באשפוז.

החוקרים מוסיפים כי מממצאי המחקר עולה כי יש להשקיע מאמץ רב יותר לעקוב אחר החשיפה לקרינה של כל מטופל, במהלך הפרוצדורות השונות. כעת הם מנסים לאסוף נתונים נוספים אודות משתנים המשפיעים ומנבאים חשיפה לקרינה, במטרה לנסות להעריך אם חלק מהבדיקות מיותרות ולעקוב אחר דפוסי הפעילות של בתי חולים שונים.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא, במטרה להעריך את החשיפה לקרינה בעקבות בדיקות הדמיה קרדיווסקולאריות, תוך התמקדות בהפחתת החשיפה הכוללת לכל אבחנה, במקום הערכת החשיפה לכל בדיקה בלבד.

American Heart Association 2009 Scientific Sessions

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

הנחיות חדשות להחייאת ילדים ותינוקות נועדו להציל יותר חיים צעירים

הנחיות חדשות להחייאת ילדים ותינוקות נועדו להציל יותר חיים צעירים

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|02/11/2025

הנחיות 2025 של איגוד הלב האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מציגות שיטות חדשות לשיפור תוצאות נוירולוגיות, שחרור נתיבי אוויר ושימור איכות עיסויי חזה בהחייאת ילדים ותינוקות

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן