ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של American Heart Journal עולה קשר בין ערכי המוגלובין נמוכים ובין איכות חיים ירודה בחולי אי-ספיקת לב.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר האפשרי בין ערכי המוגלובין נמוכים ובין איכות חיים בריאותית ירודה לא נבחן לעומק, במיוחד בחולי אי-ספיקת לב.
החוקרים בחנו את הקשר על-בסיס נתוני מאגר STAMINA-HFP שכלל מידע אודות 826 חולי אי-ספיקת לב עם ערכי המוגלובין שהיו לרוב בטווח 11-14 גרם לד”ל.
מניתוח רב-משתנים עולה קשר מובהק בין ערכי המוגלובין גבוהים יותר בתחילת המחקר ובין איכות חיים טובה יותר, כפי שבא לידי ביטוי במדדי KCCQ (Kansas City Cardiomyopathy Questionnaire) גבוהים יותר ומדדי MLHFQ (Minnesota Living with Heart Failure Questionnaire) נמוכים יותר.
כמו כן, תועד קשר הפוך מובהק בין מצב תפקודי לפי NYHA (New York Heart Association) ובין ריכוזי המוגלובין.
החוקרים אספו נתונים לונגיטודנאליים אודות 536 חולים. לאחר תקנון תועד קשר מובהק בין עליה בערכי המוגלובין במהלך המעקב ובין איכות חיים בריאותית טובה יותר. לדוגמא, עליה של 1 גרם לד”ל בערכי המוגלובין לוותה בעליה של 1.3 יחידות במרכיב התפקודי של מדד KCCQ. הקשר היה בלתי-תלוי במקטע הפליטה, גיל ומין.
החוקרים מציינים כי השינויים בערכי המוגלובין אירעו ללא התערבויות מבוקרות. עליות גדולות יותר בערכי המוגלובין נבעו לרוב בשל גורמים דוגמת הפסקת דימום ממערכת העיכול, או נטילת טיפול בברזל. לעומת זאת, ירידה בערכי המוגלובין נבעו מדימומים או החמרת אי-ספיקת לב. לא ניתן היה לקבוע קשר סיבתי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו תומכים בעריכת מחקרים נוספים, גדולים יותר, במטרה לבחון אם קיים קשר סיבתי הקושר ממצאים אלו, במטרה להעריך את הבטיחות והיעילות של העלאת ערכי המוגלובין בחולי אי-ספיקת לב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!