מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון דצמבר 2009 של ה- Archives of Ophthalmology, עולה כי במהלך העשור האחרון נצפתה עלייה בשכיחות הסיבוכים והניתוחים החוזרים בחולים שעברו pars plana vitrectomy.
החוקרים כותבים כי ניתוח pars plana vitrectomy משמש כטיפול שכיח בחולים עם רטינופתיה סוכרתית, דימום לזגוגית, ניוון רשתית הקשור לגיל (AMD), זיהום או דלקת של הרשתית, טראומה ומצבים עיניים נוספים. הם מסבירים כי בתקופה האחרונה חלה התפתחות טכנולוגית בתחום, אשר סייעה לביצוע ויטרקטומי יעילה יותר ואפשרה הרחבה של האינדיקציות לניתוח.
מטרת המחקר הייתה להעריך את השפעת ההתפתחות שחלה בניתוחים אלו על בטיחות הפרוצדורה. לצורך כך בדקו החוקרים נתונים ממאגר ה-Medicare על 13,590 מטופלים בגיל 68 שנים, אשר עברו ניתוח ראשון בשנים 1994-1995, 1999-2000, או 2004-2005.
מתוצאות המחקר עולה כי לא נצפו הבדלים בשיעור הסיבוכים החמורים לאחר שנה מהניתוח בין 3 תקופות הזמן שנבדקו (5.5% בתקופה הראשונה, 4.8% בתקופה השנייה ו-4.9% בתקופה השלישית). עם זאת, החוקרים מציינים כי נצפה שיעור גבוה פי 2 של אנדופתלמיטיס (endophthalmitis) במשתתפים שחורים לעומת לבנים, אם כי ללא מובהקות סטטיסטית, וכן שיעור גבוה פי 3 של אנדופתלמיטיס במשתתפים מגזעים אחרים.
לדברי החוקרים, בניתוח נתונים על 15,326 מטופלים שעברו ויטרקטומי בשנים 1984-2003 נמצא שיעור אנדופתלמיטיס של 0.039%. לעומת זאת, שיעור האנדופתלמיטיס הכולל במחקר הנוכחי היה 0.3-0.4%, גבוה פי 10. החוקרים מוסיפים כי בשנים 1994-1995 נצפה שיעור סיבוכים לא-חמורים של 17.3% ובשנים 1999-2000 נצפה שיעור של 14.8%, לעומת שיעור סיבוכים לא-חמורים של 20% בשנים 2004-2005. השכיחים מבין סיבוכים אלו כללו בצקת של הרשתית (שהופיעה בשיעור של 7%, 5.9%, ו-9.4% בתקופות הזמן השונות, בהתאמה) וגלאוקומה (שהופיעה בשיעור של 7.8%, 6.1% ו-7.5%, בהתאמה).
החוקרים מדווחים כי נצפתה עליה בהיארעות של קרעים ברשתית מ-1% בשנים 1999-2000 ל-1.9% בשנים 2004-2005. שיעור הניתוחים החוזרים היה 22.3% בשנים 1994-1995, 30.2% בשנים 1999-2000, ו-32.3% בשנים 2004-2005.
לאור העלייה שנצפתה בשיעור הסיבוכים הלא-חמורים ובצורך בניתוח חוזר, מציעים החוקרים מספר הסברים אפשריים. הם מציינים כי עם הזמן חל שיפור ביכולת הזיהוי של מצבים שונים, ולכן אפשרי כי חלה עלייה באבחנה של סיבוכים. בנוסף, ההתפתחות שחלה בתחום מאפשרת ביצוע של ניתוחים חוזרים בקלות רבה יותר.
החוקרים מסכמים כי דרושים מחקרים נוספים על מנת להעריך מהם הגורמים לעלייה בשיעור הסיבוכים הלא-חמורים והניתוחים החוזרים, וכן להבדלי התוצאות שנצפו בין חולים מגזעים שונים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!