חוקרים מאוסטרליה מדווחים כי לא-ניתן לנבא את ההישרדות של יילודים שנולדו לאחר פחות מ-26 שבועות היריון, על-בסיס המראה הקליני בעת הלידה והתגובה המוקדמת להחייאה. במהדורת מרץ של Pediatrics כותבים החוקרים כי ביילודים אלו, ההחלטה לבצע החייאה צריכה להתבסס על סימנים קליניים מוקדמים.
החוקרים מסבירים כי המחקר נערך בתגובה למאמר קודם לפיו נאונטולוגים רבים בארה”ב יעריכו את מראה התינוק בעת הלידה בעת קבלת ההחלטה אם להתחיל/להמשיך בהחייאה והעברת התינוק ליחידת טיפול נמרץ בפגים שנולדו לפני 26 שבועות היריון.
ביילודים שנולדו בגבול החיות, מומחים לרוב ממליצים כי רופאים יקבלו החלטות קליניות על-בסיס מצב התינוק בלידה.
במטרה לבחון גישה זו, החוקרים הציגו 10 סרטונים של 5 הדקות הראשונות לחייהם של 10 תינוקות, ל-34 נאונטולוגים (17 בכירים, 17 בהשתלמות). הסרטונים התמקדו במאמצי ההחייאה שכללו הנשמה בשיטת IPPV (Intermittent Positive Pressure Ventilation) ו/או אינטובציה אנדוטרכאלית או CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) נזאלי וכן הצגת מד-סטורציה והאזנה לדיוני הצוותים. האונטולוגים קיבלו בנוסף פירוט על ההריונות והלידות (אך לא על משקל הלידה).
לאחר 20 שניות, שתי דקות וחמש דקות, הרופאים העריכו את סיכויי ההישרדות של תינוקות עד לשחרור מבית החולים, ואם הם יזדקקו להמשך החייאה.
גיל ההיריון נע בין 23 שבועות ושלושה ימים ל-25 שבועות וחמישה ימים. ארבעה תינוקות מתו בין הגילאים 2-10 ימים, לפני השחרור מבית החולים.
היכולת של הרופאים לנבא הישרדות הייתה מעט טובה יותר מהסיכוי הסטטיסטי, עם טווח רחב של הישרדות מנובאת. לדוגמא, הערכת סיכויי ההישרדות של תינוק אחד נעה בין 30% ו-85% לאחר 5 דקות. עבור כל 10 התינוקות, חציון סיכויי ההישרדות הצפויים נע בין 30% ו-70%. יתרה מזאת, אחד התינוקות שקיבל את הסיכויים הטובים ביותר להישרדות, מת, והתינוק שקיבל את הפרוגנוזה השנייה בחומרתה שרד.
החוקרים לא מצאו קשר בין דרגת הניסיון הקליני ובין הדיוק בניבוי ההישרדות.
בכל נקודת זמן (20 שניות, 2 דקות ו-5 דקות), הוסרו דפי התשובות של הרופאים, כך שהם לא יכלו לשנות את תשובותיהם בדיעבד. במהלך חמש הדקות, המרופאים שינוי את דעתם בלמעלה ממחצית המקרים.
החוקרים מציינים כי נאונטולוגים רבים חשו אי-נוחות לאור מבנה המחקר. חלק חשו כי הם אינם יכולים לנבא הישרדות על-בסיס המידע שקיבלו או ללא השתתפות בדיונים בחדר הלידה, או כי ההחייאה לא ענתה על הסטנדרטים שלהם.
הם מסכמים וכותבים כי בתינוקות שנולדו לפני שבוע 26, הישענות על מראה ראשוני ותגובה מוקדמת להחייאה, אינם מסייעים בהערכת סיכויי ההישרדות. במקום זאת, הם ממליצים על ייעוץ טרום-לידתי להורים (כאשר יש זמן לכך), עם תכנית פעולה ברורה ומוסכמת ללידה.
Pediatrics 2010;125:e559-e564
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!