האם שליטה אינטנסיבית בערכי לחץ הדם משפרת תוצאות בחולי סוכרת מסוג 2? (מתוך NEJM)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר מבוקר חדש אשר בוצע בהקצאה אקראית ופורסם בגיליון מרץ של ירחון New England Journal of Medicine (NEJM) עולה כי טיפול בחולים עם יתר לחץ דם וסוכרת מסוג 2 עם ערכי יעד ללחץ הדם הסיסטולי של פחות מ-120mmHg לא הביא לצמצום שיעור האירועים הקרדיווסקולאריים בהשוואה לערך יעד של 140mmHg.

לדברי החוקרים, בעוד שמקובל שחולי סוכרת מסוג 2 מצויים בסיכון קרדיווסקולארי מוגבר בהשוואה לאלו שאינם סובלים מסוכרת, וכי הטיפול בכל היבטי הסיכון הקרדיווסקולארי הינם חשובים באוכלוסיית חולים זו, קיים עדיין ויכוח בדבר האופן המיטבי לעשות זאת. מחקר ה-Action to Control Cardiovascular Risk in Diabetes (ACCORD) בחן שני היבטים של הטיפול בסיכון הקרדיווסקולארי- שליטה אינטנסיבית בלחץ הדם והורדת השומנים בדם- וכן השווה טיפול אינטנסיבי לעומת טיפול מקובל במאזן הגליקמי. כל משתתפי המחקר הוקצו אקראית לאחת משתי זרועות הטיפול הגליקמי, וכן הוקצו חלק מהחולים לזרוע הטיפול האינטנסיבי בלחץ הדם וחלק לזרוע הטיפול בשומנים בדם. העבודה הנוכחית מסכמת את תוצאות זרוע הטיפול בלחץ הדם של אותו מחקר (ACCORD-BP).

החוקרים מציינים כי הנבדקים היו בגילאי 40 שנים ומעלה, וסבלו מסוכרת מסוג 2 עם ערכי HbA1C של 7.5% ומעלה, וכן היו מצויים בסיכון גבוה למחלה קרדיווסקולארית. אלו מהם שהראו ערכי לחץ דם סיסטולי שבין 130 ו-180mmHg ואלו הנוטלים שלוש תרופות להורדת לחץ הדם לכל היותר נקבעו כמתאימים להיכללות במחקר. אלו הוקצו אקראית לקבל טיפול שערך המטרה שלו 120mmHg (טיפול אינטנסיבי) או לחילופין כזה שבו ערך המטרה הוא 140mmHg (טיפול מקובל). בשתי זרועות הטיפול נעשה שימוש במשטרי טיפול תרופתי מקובלים הידועים כמועילים בחולי סוכרת. היעד העיקרי של המחקר נקבע כהיארעות ראשונה של אירוע קרדיווסקולארי רציני, אשר הוגדר כאוטם לבבי שאינו קטלני, שבץ מוחי שאינו קטלני או תמותה קרדיווסקולארית. משך המעקב המתוכנן אחר החולים שלא סבלו מאירוע קרדיווסקולארי עמד בממוצע על 5.6 שנים.

במחקר ה-ACCORD נכלל סך של 10,251 חולים, מהם 4,733 נכללו במחקר שבחן את הטיפול בלחץ הדם. לקבוצת הטיפול האינטנסיבי הוקצו אקראית 2,362 חולים, ולקבוצת הטיפול המקובל הוקצו 2,371 חולים. גילם הממוצע של החולים היה 62.2 שנים, ומהם 47.7% נשים ו-33.7% סבלו ממחלה קרדיווסקולארית בתחילת המעקב. מרבית המשתתפים גויסו למחקר בין ינואר 2003 ואוקטובר 2005. תום איסוף הנתונים נעשה ביוני 2009, אז עמד משך המעקב הממוצע ליעד העיקרי של המחקר על 4.7 שנים.

החוקרים מדווחים כי אסטרטגיית הטיפול האינטנסיבית וזו המקובלת השיגו שתיהן שליטה יעילה בלחץ הדם לערכי המטרה, עם לחץ דם סיסטולי ממוצע של 119.3mmHg בזו הראשונה (95% CI = 118.9-119.7) לעומת 133.5mmHg בזו האחרונה (95% CI = 133.1-133.8). עם זאת, לא נצפה כל הבדל מובהק בין הקבוצות ביחס לשיעור היעד העיקרי. תוצא זה אירע בקרב 445 חולים, כשבקבוצת הטיפול האינטנסיבי עמד השיעור על 1.87% מהחולים מדי שנה, בהשוואה ל-2.09% לשנה בקבוצת הטיפול המקובל (HR, 0.88; 95% CI = 0.73-1.06 עבור הטיפול האינטנסיבי; p = 0.20). כמו כן, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה מכל סיבה שהיא (כך אירע ב-294 חולים; 1.28% לשנה ו-1.19% לשנה, בהתאמה; HR, 1.07; 95% CI = 0.85-1.35 עבור הטיפול האינטנסיבי; p = 0.55) או בשיעורי התמותה הקרדיווסקולארית (118 חולים; 0.52% לשנה לעומת 0.49% לשנה; HR, 1.06; 95% CI = 0.74-1.52 עבור הטיפול האינטנסיבי; p = 0.74).

באשר ליעדי המחקר המשניים, היחיד מהם שהראה הבדל מובהק בין הקבוצות היה שבץ מוחי, אשר נצפה בשיעורים נמוכים יותר בקרב החולים שקיבלו טיפול אינטנסיבי. עם זאת, החוקרים מזכירים כי המספרים היו נמוכים. תופעות לוואי רציניות הקשורות בטיפול התרופתי היו תכופות יותר בקבוצת הטיפול האינטנסיבי, הם מוסיפים.

החוקרים מסכמים כי על פי תוצאות מחקרם זה טיפול אינטנסיבי בלחץ הדם לא הביא לירידה משמעותית בשיעור האירועים הקרדיווסקולאריים הרציניים בקרב נבדקים המצויים בסיכון גבוה וסובלים מסוכרת מסוג 2, ויתרה מכך לא צמצם את שיעור התמותה. הם מוסיפים כי נצפתה ירידה בשיעור השבץ המוחי, אשר אם אכן מעידה על ירידה ממשית הרי שמתאימה למידת הירידה הצפויה מההבדל בערכי לחץ הדם בין הקבוצות על פי ניתוחי-על קודמים. בנוסף, מזכירים החוקרים כי המספר הכולל של האירועים שתועדו היה קטן משמעותית מהצפוי, ומשערים כי יתכן וניתן לייחס ממצא זה לכך שהחולים שנכללו במחקר-בת זה היו למעשה בסיכון נמוך יותר מאלו שהוקצו למחקר הבת בו נבחן טיפול להורדת השומנים בדם.

מעוניין/ת לקיים דיון/לשאול בהקשר לסוכרת? בביה”ס לסוכרת תוכלו להכנס לפורום הדיונים ולברר סוגיות אקטואליות צוות המומחים של ביה”ס בראשותו של פרופ’ איתמר רז ישמחו לקיים עמכם דיון.

New Engl J Med 2010

לידיעה ב-NeLM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן