חוקרים מאיטליה מדווחים כי Bivalirudin (אנגיומקס) עדיף על UFH (Unfractionated Heparin) עם פרוטאמין לאחר PCI (Percutaneous Coronary Intervention).
לדברי החוקרים, לפחות בחולים להם ניתנה מנת העמסה של Clopidogrel במינון 600 מ”ג, יש לשקול מתן Bivalirudin כאפשרות ראשונה לטיפול נוגד-קרישה.
במאמרם מדווחים החוקרים כי בעוד שאחרים מצאו כי Bivalirudin מביא לתוצאות קליניות טובות יותר, עם פרופיל בטיחות עדיף על הפרין, מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות בין Bivalirudin ובין הפרין עם פרוטאמין, ללא מתן מעכבי GP IIbIIIa (Glycoprotein IIb/IIIa).
850 החולים במחקר ARNO אובחנו עם מחלה כלילית יציבה או לא-יציבה. כולם טופלו תחילה ב-Clopidogrel (פלויקס) ואספירין, והחוקרים חילקו באקראי את המשתתפים לטיפול ב- Bivalirudin או UFH ולאחריו פרוטאמין, בתום PCI.
שיעור יעד הסיום העיקרי (דימום מג’ורי באשפוז) עמד על 0.5% ו-2.1% בקבוצת Bivalirudin והפרין, בהתאמה (p=0.033).
אחד מיעדי הסיום המשניים (מדד משולב לאחר 30 ימים של תמותה, אוטם לבבי ו-TVR (Target Vessel Revascularization) לא-מתוכנן) תועדו ב-6.4% מהחולים שטופלו בהפרין, זאת לעומת שיעור של 2.8% בקבוצת המטופלים ב- Bivalirudin (p=0.014).
שיעור הדימומים המג’וריים לאחר 30 ימים עמד על 2.8% עם הפרין ופרוטאמין, ו-0.9% עם Bivalirudin (p=0.043).
שיעור סך התוצאות הקליניות לאחר 30 ימים (שילוב של איסכמיה או דימום מג’ורי) היה גבוה יותר עם הפרין (7.8%) בהשוואה ל- Bivalirudin (3.3%, p=0.004). לאחר שישה חודשים, שיעור התוצאות הקליניות הכולל עדיף היה נמוך יותר עם Bivalirudin (8.4%), בהשוואה להפרין (14.8%).
בניתוח רב-משתנים זיהו החוקרים שלושה גורמים מנבאים בלתי-תלויים לאירועים איסכמיים לאחר 30 ימים: דימום מג’ורי באשפוז (OR = 22.0, p=0.0001), מחלה רב-כלית (OR = 2.4, p=0.031) וגיל (OR = 1.04, p=0.049).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!