מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת 15 במרץ של Clinical Cancer Research עולה כי למרות שטיפול ב- Lapatinib (טייקרב) נסבל היטב, כטיפול מונותרפי בחולים עם סרטן ריאות גרורתי או מתקדם מסוג NSCLC (Non-Small-Cell Lung Cancer) התועלת מינימאלית.
החוקרים מסבירים כי Lapatinib הוא מעכב טירוזין-קינאז של EGFR (Epidermal Growth Factor Receptor) ו-HER2, ולכן באופן תיאורטי עדיף על מעכבי EGFR או HER2 בלבד.
החוקרים העריכו את שיעורי התגובה לטיפול ב- Lapatinib ב-131 חולים עם NSCLC מתקדם או גרורתי. 65 חולים חולקו באקראי לטיפול ב- Lapatinib במינון 1500 מ”ג, פעם ביום, ו-66 חולקו לטיפול במינון של 500 מ”ג, פעמיים ביום.
בתחילת המחקר גויסו חולים עם כל סוגי NSCLC בשלב מתקדם או גרורתי (מדגם לא-מכוון). עם זאת, כאשר ממצאים ממחקרים אחרים החלו להדגים יעילות מיוחדת של מעכבי EGFR בחולים עם Bronchioalveolar Carcinoma ובחולים שלא-עישנו מעולם עם כל היסטולוגיה של NSCLC, החוקרים החלו לגייס חולים עם מאפיינים ספציפיים אלו (מדגם מכוון).
המדגם המכוון כלל 24 חולים בקבוצת הטיפול במינון 1500 מ”ג ביום ו-32 חולים בקבוצת הטיפול במינון 500 מ”ג, פעמיים ביום. המספרים המקבילים במדגם לא-מכוון עמדו על 41 ו-34 חולים.
בניתוח הביניים שכלל את 30 החולים הראשונים במדגם המכוון, שיעורי התגובה עמדו על 0% בשתי קבוצות הטיפול. במדגם הלא-מכוון, תגובה חלקית תועדה בחולה אחד בקבוצת הטיפול במינון 1500 מ”ג .
בסה”כ, 31 מבין 131 חולים (24%) סבלו ממחלה יציבה, או טוב מכך.
על-בסיס הממצאים הללו, המחקר הופסק בשל תוצאות עקרות.
ההישרדות הכוללת במדגם המכוון עמדה על 15.2 חודשים בקבוצת הטיפול במינון 1500 מ”ג, פעם ביום, ו-13.9 חודשים בקבוצת הטיפול במינון 500 מ”ג, פעמיים ביום, ובמדגם הלא-מכוון, ההישרדות הכוללת עמדה על 11.4 חודשים בקבוצת הטיפול במינון 1500 מ”ג, פעם ביום, ו-8.1 חודשים בקבוצת הטיפול במינון 500 מ”ג, פעמיים ביום.
חציון ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 15.6 שבועות (1500 מ”ג, פעם בשבוע) ו-8.7 שבועות (500 מ”ג, פעמיים בשבוע) במדגם המכוון,, ו-12.0 שבועות (1500 מ”ג, פעם בשבוע) ו-8.6 שבועות (500 מ”ג, פעמיים בשבוע) במדגם הלא-מכוון.
היארעות תופעות הלוואי שיוחסו לתרופת המחקר עמדה על 89% עם טיפול במינון 1500 מ”ג, פעם ביום, ו-83% עם טיפול במינון 500 מ”ג, פעמיים ביום, אך רק 8% מהחולים בכל קבוצה פיתחו תופעות לוואי חמורות על-רקע תרופת המחקר.
מבין 92 החולים עם רקמת גידול זמינה, בשניים תועדו מוטאציות ב-EGFR ובאחד תועדו מוטאציות הן ב-EGFR והן ב-KRAS. באף אחד מהחולים שלקחו חלק במחקר לא זוהתה מוטאציה ב-HER2.
מבין 77 החולים עם DNA מספק להערכת העתק גנים, ב-5 חולים (8.8%) תועדה עלייה במספר עותקי EGFR ובשניים (3.5%) תועדה עלייה במספר עותקי HER2.
אף אחד מהחולים עם מוטאציות ב-EGFR הגיב לטיפול ב- Lapatinib, ורק בחולה אחד עם עלייה במספר עותקי HER2 תועדה ירידה של 51% במדד הגידול.
החוקרים כותבים כי ל-Lapatinib כתרופה בודדת במינונים שנבדקו, פעילות מינימאלית, לפחות כפי שנקבע לפי שיעורי התגובה. למרות שהישרדות ללא-התקדמות בקבוצת המטופלים במינון 1500 מ”ג, פעם ביום, הייתה בטווח הצפוי מקו-טיפול כימותרפי ראשון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!