הסיכון לתסמיני דיספפסיה לאחר הפסקת טיפול בתרופות ממשפחת PPI (מתוך Am J Gastroenterol)

ממחקר חדש משבדיה, שתוצאותיו פורסמו ב-American Journal of Gastroenterology עולה כי מתנדבים בריאים שנטלו Pantoprazole למשך ארבעה שבועות, סבלו מתסמיני דיספפסיה כאשר הטיפול הופסק, ככל הנראה כתוצאה מאפקט ריבאונד על הפרשת חומצת קיבה.

ברקע למחקרים מסבירים החוקרים כי בספרות הרפואית יש עדויות סותרות בנוגע לשאלה אם הפסקת הטיפול בתרופות ממשפחת PPI (Proton Pump Inhibitor) מלווה באפקט ריבאונד על הפרשת חומצת קיבה.

במטרה לבחון את הנושא, 48 משתתפים בריאים, שליליים להליקובקטר פילורי, חולקו באקראי לטיפול ב-Pantoprazole במינון 40 מ”ג, או פלסבו, למשך 28 ימים. החוקרים התבססו על מדד Glasgow Dyspepsia Score להערכת תסמיני דיספפסיה לפני, במהלך ולאחר שישה שבועות טיפול. בנוסף, הם מדדו את רמות גסטרין ו-Chromogranin A.

לפני ובמהלך הטיפול, בשתי הקבוצות מדדי Glasgow Dyspepsia Score היו דומים, עם תסמיני דיספפסיה מינימאליים וחומרת תסמינים זהה. עם זאת, בשבוע הראשון לאחר תום הטיפול, בקבוצת Pantoprazole תועד מדד תסמינים ממוצע גבוה יותר משמעותית, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (p<0.01), עם שיעור דיספפסיה גבוה יותר (44% לעומת 9%,  p<0.01).

בשבוע השני, בקבוצת Pantoprazole עדיין תועדו מדדי תסמינים גבוהים יותר, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (p<0.05), למרות שחלה ירידה בחומרת התסמינים. לאחר שלושה שבועות, לא תועד הבדל מובהק בתסמינים בין שתי הקבוצות.

החוקרים זיהו קורלציה בין התסמינים בשבוע הראשון לאחר הטיפול ובין רמות גסטרין לאחר-ארוחה, בתום הטיפול (p<0.01).

החוקרים מסכמים וכותבים כי נראה כי מחזור טיפול בן ארבעה שבועות ב-Pantoprazole מעורר תסמיני דיספפסיה באדם בריא, שהיה אסימפטומטי קודם לכן, ושלילי להליקובקטר פילורי. הקורלציה בין מדד התסמינים ובין רמות גסטרין מעידה כי תסמינים אלו נובעים מאפקט ריבאונד עם הפרשת יתר של חומצת קיבה, ונראה כי התופעה הנ”ל קשורה לדרגת עיכוב החומצה.

Am J Gastroenterol 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן