ממחקר חדש שפורסם ב-European Heart Journal עולה כי שילוב מעכב ACE עם משתנים, בדמות Perindopril (פרסטוריל) ו-Indapamide (פמיד), מוביל לשיפור בתוצאות חולים עם סוכרת מסוג 2 עם מחלת כליות כרונית.
לדברי החוקרים, ההשפעה האבסולוטית של הטיפול בחולים אלו גדולה בהרבה מאשר בחולים עם תפקוד כלייתי תקין.
מדגם המחקר כלל 10,640 חולים עם סוכרת מסוג 2, כולל 2,482 חולים עם מחלת כליות כרונית בשלב 1 או 2, ו-2,033 חולים עם מחלת כליות בשלב 3 ומעלה.
החולים טופלו בשילוב Perindopril ו-Indapamide (4 מ”ג ו-1.25 מ”ג) או פלסבו.
בהשוואה לפלסבו, לאחר מעקב ממוצע של עד 4.3 שנים, בקבוצת הטיפול הפעיל תועדה ירידה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי (ירידה ממוצעת של 6.1 ו-2.4 מ”מ כספית בלמעלה מ-6,000 חולים ללא מחלת כליות כרונית בתחילת המחקר, ירידה של 5.3 ו-2.1 מ”מ כספית בקבוצת החולים עם מחלת כליות כרונית בשלב 1-2 וירידה של 4.5 ו-1.8 מ”מ כספית בחולים עם מחלת כליות כרונית בשלב 3-4.
הירידה האבסולוטית בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים לכל 1000 חולים במהלך חמש שנים, עמדה על 5.7 באלו ללא מחלת כליות כרונית, 10.0 בחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה 1-2 , ו-12.2 בחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה 3 ומעלה.
במילים אחרות, עבור כל 1000 חולים, טיפול במשך חמש שנים יביא למניעת 6 אירועים בחולים עם מחלת כליות בדרגה 1-2, לעומת מניעת 12 אירועים בחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה 3-4.
בחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה 3-4 עם יחס גרוע בין אלבומין-קריאטינין בשתן תועדה ירידה בסיכון של 17.7.
הירידה בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית ותמותה מכלל הסיבות עקבה אחר דפוס דומה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי התועלת היחסית של שילוב זה בחולים עם סוכרת מסוג 2 תועדה בכל דרגת מחלת כליות כרונית בסיסית. עם זאת, העובדה כי התועלת האבסולוטית גבוהה יותר בחולים עם מחלת כליות כרונית, מדגישה את חשיבות איזון ערכי לחץ דם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!