מצוקה בילדות עלולה לנבא סיכון לאובדנות בהמשך החיים (מתוך British Journal of Psychiatry)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון יולי 2010 של ה- British Journal of Psychiatry, עולה כי ילדים שחוו מצוקה חמורה עלולים לסבול מסיכון מוגבר להתנהגות אובדנית בהמשך החיים.

החוקרים כותבים כי התאבדות מהווה את אחת מסיבות המוות המובילות ברחבי העולם. ע”פ ארגון הבריאות העולמי (WHO), שיעור ההתאבדות העולמי נמצא בעליה מתמדת משנות ה-50 של המאה הקודמת. עבודות קודמות שנערכו לבדיקת גורמי הסיכון להתנהגות אובדנית התמקדו בעיקר בהפרעות נפשיות, אך בשנים האחרונות פורסמו מחקרים שהדגימו קשר בין חשיפה לחוויות קשות בילדות ובין אובדנות.

במחקר הנוכחי בדקו החוקרים נתונים על מדגם בן 55,299 משתתפים מסקרי ה- World Mental Health, שנערכו באפריקה, אמריקה, אסיה, אירופה והמזרח התיכון. המשתתפים עברו ראיון אישי, בו הם נשאלו על הילדות שלהם והאם הם חוו מצוקה קשה לפני גיל 18 שנים, כולל התעללות גופנית, התעללות מינית, הזנחה, מות הורה, גירושי הורים, איבוד הורה אחר, אלימות במשפחה, מחלה גופנית, או מצוקה כלכלית. כמו כן עברו המשתתפים הערכה נפשית, והסיכון להתנהגות אובדנית במהלך החיים חושב תוך שימוש ב- Composite International Diagnostic Interview 3.0.

מתוצאות המחקר עולה כי 12.2% ממשתתפי המחקר חוו מות הורה בילדותם, 8% היו קורבנות לאלימות גופנית, ו-6% נחשפו לאלימות במשפחה.

2.7% מהמשתתפים דיווחו על ניסיון אובדני אחד לפחות, ו-9.4% דיווחו על מחשבות אובדניות. בקרב משתתפים שביצעו ניסיון אובדני, 29.3% סבלו בילדותם מאלימות גופנית, 24.8% נחשפו לאלימות במשפחה, ו-14.5% עברו התעללות מינית.

לאחר תקנון רב משתני נמצא קשר בין חשיפה למצוקה בילדות ובין סיכון מוגבר לניסיון אובדני ומחשבות אובדניות (OR 1.2-5.7). החוקרים מציינים כי ככל שעלה מספר החוויות הקשות בילדות, כך עלה הסיכון לאובדנות, גם לאחר תקנון להפרעות נפשיות אחרות.

החוקרים מוסיפים כי נצפה קשר בין חשיפה למצוקה בילדות ובין הסיכון לניסיונות אובדניים בילדות (OR 3.8). קשר זה נחלש במהלך גיל ההתבגרות ובבגרות המוקדמת, ועלה שוב לאחר מכן (OR 2.3). הם מפרטים כי נמצא קשר בין התעללות מינית בילדות ובין סיכוי גבוה פי 10.9 לניסיון אובדני בגילאים 4-12 שנים, סיכוי גבוה פי 6.1 לניסיון אובדני בגילאים 13-19 שנים, וסיכוי גבוה פי 2.9 לבצע ניסיון אובדני בגילאים 20-20 שנים.

החוקרים מסכמים כי נמצא קשר חזק בין חשיפה למצוקה בילדות ובין התנהגות אובדנית בהמשך החיים, ומציינים כי המחקר הדגים לראשונה שהסיכון לאובדנות גבוה במיוחד בתקופת הילדות וההתבגרות. כמו כן, הם מדגישים כי זהו מחקר רחב היקף שכלל משתתפים מרחבי העולם.

לאור תוצאות המחקר מסבירים החוקרים כי חשיפה לחוויות קשות רבות בילדות עלולה לנבא התנהגות אובדנית בהמשך, ומוסיפים כי התעללות מינית או גופנית היו גורמי הסיכון החזקים ביותר לאובדנות. לדבריהם, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים רבים, הסיכוי לניסיון אובדני ומחשבות אובדניות היה גבוה פי 3 במשתתפים עם היסטוריה של התעללות מינית או גופנית. לדבריהם, לטראומה בילדות יש השפעה משמעותית על הבריאות הגופנית והנפשית של האדם, ועל כן זיהוי משפחות בסיכון ומתן סיוע מתאים עשוי לצמצם את שיעור ההתאבדות ברחבי העולם.

Br J Psychiatry. 2010;197:20-27.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן