מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם ב-7 ביולי 2010 ב-BMJ, עולה כי נמצא קשר בין זיהום בנגיף הפפילומה (Human papillomavirus, HPV) מסוג בתא (genus β) ובין סיכון מוגבר לסרטן העור מסוג squamous cell carcinoma (SCC) באוכלוסיה הכללית.
לדברי החוקרים, בעבר עלתה השערה כי זיהום ב-HPV עשוי להיות מעורב בהתפתחות סרטני עור שאינם מלנומה. הם מוסיפים כי בעבודות קודמות שכללו מטופלים עם Epidermodysplasia verruciformis זוהו זני HPV שונים דוגמת זנים 5 ו-8, בגידולי עור שאינם מלנומה. מדובר בהפרעה גנטית המתאפיינת ברגישות גבוהה לזיהום ב-HPV ובסיכון גבוה מאוד לסרטן העור. כמו כן, מחקרים אחרים הדגימו שכיחות גבוהה של נוגדנים כנגד HPV במשתתפים עם SCC של העור. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין זיהום ב-HPV β ובין הסיכון לסרטן עור שאינו מלנומה באוכלוסיה הכללית.
המחקר כלל 2,366 משתתפים בגיל 25-74 שנים, מהם 663 משתתפים סבלו מ-SCC של העור, 898 סבלו מ-Basal cell carcinoma (BCC), ו-805 משתתפים היו מקרי ביקורת בריאים. משתתפי המחקר עברו בדיקות דם לזיהוי נוגדנים כנגד 16 זנים שונים של HPV β.
החוקרים מדווחים כי בהשוואה לנשים, בקרב הגברים משתתפי המחקר נצפה אחוז מעט גבוה יותר של הדבקה בזני HPV β, אם כי ללא מובהקות סטטיסטית. במחקר לא נמצא קשר בין שכיחות הנוגדנים ובין הגיל, רמת ההשכלה, מצב העישון, רגישות העור לקרינת השמש, או מספר כוויות השמש הקודמות.
החוקרים מציינים כי עבור כל זני ה-HPV שנבדקו נצפה יחס סיכויים (OR) גבוה יותר ל-SCC של העור, אך לא ל-BCC. כמו כן, נצפתה מגמה של עליה בסיכון ל-SCC של העור עם העלייה במספר הזנים כנגדם נמצאו נוגדנים. במשתתפים עם נוגדנים כנגד זן אחד נצפה OR של 0.99 ל-SCC של העור (95% CI 0.74-1.33), במשתתפים עם נוגדנים כנגד 2-3 זנים נצפה OR של 1.44 (95% CI 1.03-2.01), במשתתפים עם נוגדנים כנגד 4-8 זנים נצפה OR של 1.51 (95% CI 1.03-2.20), ובמשתתפים עם נוגדנים כנגד יותר מ-8 זנים נצפה OR של 1.71 ל-SCC של העור (95% CI 1.12-2.62).
במשתתפים עם עדות היסטולוגית ל- Actinic keratoses נצפה OR גבוה יותר ל-SCC של העור, בהשוואה למשתתפים ללא ההפרעה (OR 1.59, 95% CI 1.03-2.44). החוקרים מוסיפים כי הקשר בין HPV ו-SCC של העור היה חזק יותר במשתתפים עם עור רגיש לשמש, אם כי לא נמצא קשר לסיפור קודם של כוויות שמש.
כמו כן, ה-OR ל-SCC היה גבוה יותר במשתתפים עם היסטוריה קודמת של שימוש ממושך בגלוקוקורטיקואידים (OR 3.21, 95% CI 1.22-8.44), לעומת משתתפים ללא היסטוריה שכזו, אך ללא מובהקות סטטיסטית. הם מסבירים כי הדבר רומז כי דיכוי חיסוני עלול להגביר את הסיכון.
כעת מתכננים החוקרים להמשיך ולחקור בנושא, על מנת לבדוק האם זנים נוספים של HPV קשורים לסיכון מוגבר לממאירות של העור.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!