היחס בין צריכת החמצן ואספקת החמצן לכליות במהלך ניתוח לבבי (מתוך Critical Care Medicine)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

בגיליון אוגוסט 2010 של ה-Critical Care Medicine פורסם מחקר קליני, שבדק מהו המנגנון שבו מתרחשת פגיעה כלייתית חריפה במטופלים לאחר ניתוח לבבי.

החוקרים כותבים לאחר לאחר ניתוח לבבי או ווסקולארי גדול, מתרחשת לעיתים קרובות פגיעה כלייתית חריפה. לדבריהם, ההשערה היא כי אספקת החמצן לכלייה נפגעת במהלך הניתוח, והיא מבוססת בעיקר על ניסויים מעבדתיים. עם זאת, בספרות קיימים נתונים מעטים בלבד על צריכת החמצן הכלייתית, זרימת הדם לכלייה, קצב הסינון הגלומרולרי ואספקת החמצן לכלייה במטופלים עם פגיעה כלייתית חריפה.

זהו מחקר פרוספקטיבי שכלל 49 משתתפים לאחר ניתוח לבבי, מהם 12 משתתפים עם פגיעה כלייתית חריפה ו-37 משתתפים עם תפקוד כלייתי תקין. החוקרים השוו את זרימת הדם הכלייתית, קצב הסינון הגלומרולרי, צריכת החמצן הכלייתית (RVO2) ואספקת הדם הכלייתית של 2 הקבוצות.

במהלך המחקר נעשה ניטור של המדדים ההמודינאמיים המערכתיים באמצעות קטטר שהוכנס לעורק הריאתי, וכן ניטור של מדדים כלייתיים. זרימת הדם לכלייה נמדדה באמצעות שיטת ה- Renal vein thermodilution וכן באמצעות פינוי Paraaminohippuric acid. ה- Filtration fraction חושב באמצעות הקליטה הכלייתית של 51Cr-EDTA, והחוקרים מדדו את ספיגת הנתרן הכלייתית ע”י ההבדל בין הנתרן שעבר פילטרציה לזה שהופרש. את החמצון הכלייתי העריכו החוקרים מתוך קליטת החמצן הכלייתית (Renal oxygen extraction).

החוקרים מדווחים כי לא נצפו הבדלים בערכי ה- Cardiac indexוהלחץ העורקי הממוצע של המשתתפים ב-2 הקבוצות. מתוצאות המחקר עולה כי בהשוואה לקבוצת התפקוד הכלייתי התקין, בקבוצת הפגיעה הכלייתית החריפה נצפו קצב הסינון הגלומרולרי נמוך ב-57%, זרימת דם כלייתית נמוכה ב-40%, Filtration fraction נמוך ב-26%, וספיגת נתרן נמוכה ב-59%. כמו כן, במשתתפים עם פגיעה כלייתית חריפה נמצא כי התנגודת הווסקולארית הכלייתית הייתה גבוהה ב-52% וקליטת החמצן הכלייתית הייתה גבוהה ב-68%, לעומת משתתפים עם תפקוד כלייתי תקין. החוקרים מציינים כי לא נמצא הבדל בצריכת החמצן הכלייתית בין 2 הקבוצות, אך צריכת החמצן עבור כל יחידת נתרן שנספגה מחדש הייתה גבוהה פי 2.4 במשתתפים עם פגיעה כלייתית חריפה, לעומת משתתפים עם תפקוד כלייתית תקין.

לאור התוצאות כותבים החוקרים כי במטופלים עם פגיעה כלייתית חריפה לאחר ניתוח לבבי מתרחשת פגיעה חמורה בחמצון הכלייתי, למרות ירידה בקצב הסינון הגלומרולרי ובעומס העבודה. לדבריהם, הדבר נובע משילוב של ווזוקונסטריקציה כלייתית וספיגת נתרן טובולרית, בתנאים של דרישת חמצן גבוהה.

Crit Care Med. 2010 Aug;38(8):1695-701

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן