פגיעה קוגניטיבית משפיעה על הסיכון לתמותה לאחר ניתוח לב (מתוך כנס ה- American Neurological Association)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- American Neurological Association, עולה כי בריאות קוגניטיבית, בייחוד בהיבטים של שפה וזיכרון חזותי, הינה בעלת חשיבות בניבוי הסיכון לתמותה לאחר ניתוח לב, גם 8 שנים לאחר מכן ומעלה.

ממצאי המחקר הצביעו על כך שלאחר מעקב ממוצע של 8.8 שנים, שרידות כללית לאחר ניתוח מעקפים הייתה פחות טובה בקרב אלו בעלי הציונים הנמוכים ביותר במבחנים קוגניטיביים.

לדברי החוקרים, אלו עם התפקוד הקוגניטיבי הטוב ביותר הדגימו שיעורי שרידות טובים ביותר, כך שיש להתייחס ליכולות קוגניטיביות בעת הערכת פרוגנוזה.

דיווחים אנקדוטיים הראו כי אלו עם פגיעה קוגניטיבית העוברים ניתוחים לבביים נוטים למות מוקדם יותר מאלו ללא פגיעה כזו.  לאור זאת עלתה השאלה האם הסיבה לכך נעוצה בגיל מבוגר יותר או שקיים מצב בריאותי נוסף שמשפיע על התמותה.

במסגרת המחקר שכלל 388 נבדקים, מבחנים קוגניטיביים של 8 תחומים בוצעו לחולים שעברו ניתוח מעקפים לפני הניתוח, לחולי מחלת לב כלילית שטופלו תרופתית ולנבדקי ביקורת ללא מחלה לבבית.

שיעורי תמותה כלליים שבוססו על רבעונים של תפקוד קוגניטיבי כללי עמדו על 34%, 26%, 25% ו 20% עבור המדדים הקוגניטיביים הנמוכים ביותר עד הגבוהים ביותר.

תפקוד נמוך במשימות זיכרון חזותי (P = .0003) ובשפה (P = .01) היה בעל סיכוי רב יותר להשפיע על שרידות. ציונים נמוכים במהירות מוטורית (P = .08) ופסיכו מוטורית (P = .06) הדגימו מגמה לסיכון מוגבר לתמותה, על אף שתוצאות אלו לא היו מובהקות סטטיסטית.

בניתוח של כל משתתפי המחקר, כולל נבדקי הביקורת, נמצאה היארעות גבוהה של יתר לחץ דם (51%) ושל אוטם לבבי (41%).  גילם הממוצע של המשתתפים בתחילת המחקר היה 64.4 שנים.

על מנת להבין לעומק מנגנונים מאחורי הקשר שבין פגיעה קוגניטיבית ותמותה, החוקרים מתכננים לנתח את נתוני התצפית לערפלנים אפשריים, כגון מחלה צרברו-וסקולארית.

המומחים מציינים כי על אף שהמחקר מעלה שאלות מעניינות, הוא אינו חף ממגבלות.

לדבריהם, אלו החולים במחלה אתרו-סקלרוטית אינם סובלים רק מבעיה לבבית אלא ממחלה מערכתית שעלולה לפגוע בכלי הדם המוחיים, ועל כן ממצאי המחקר אינם מפתיעים.

יחד עם זאת, השוואה של חולים שעברו ניתוח מעקפים עם חולים שעברו התערבויות כירורגיות אחרות הייתה עשויה להיות יותר אינפורמטיבית, וכן פירוט של סוג ניתוח המעקפים במחקר הנוכחי היה חסר ועשוי היה להשפיע על התוצאות.

מתוך הכנס השנתי של ה- American Neurological Association, שנערך בספטמבר 2010, בסן פרנסיסקו, ארצות הברית.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה