ממאמר שפורסם לאחרונה מטעם ה-CDC (Centers for Disease Control and Prevention) עולה כי כ-9% מכלל המבוגרים בארצות הברית עונים על הקריטריונים האבחנתיים להגדרת דיכאון בהווה.
עם זאת, מהדו”ח עולה שונות גיאוגרפית נרחבת בשכיחות דיכאון, עם השכיחות הגבוהה ביותר בחלק הדרום-מזרחי של היבשת.
דיכאון הינה הפרעה נפשית נפוצה ומגבילה. מחקר שפורסם בשנת 2003 מצא כי בין השנים 2001-2002, כ-6.6% מהמבוגרים בארה”ב דיווחו על הפרעת דיכאון מג’ורי במהלך 12 החודשים האחרונים.
במחקר החדש בחנו החוקרים את הדיכאון בהווה באמצעות שאלון Patient Health Questionnaire 8 מנתוני Behavioral Risk Factor Surveillance System בין השנים 2006-2008.
דיכאון בהווה הוגדר במקרים בהם ענו על הקריטריונים לדיכאון מג’ורי או “דיכאון אחר” במהלך השבועיים שקדמו לסקר.
מניתוח הנתונים עולה כי בקרב 235,067 מבוגרים ב-45 מדינות, מחוז קולומביה, פורטו-ריקו ואיי הבתולה, 9.0% ענו על הקריטריונים להגדרת דיכאון בהווה, כולל 3.4% שענו על הקריטריונים להגדרת דיכאון מג’ורי.
שכיחות דיכאון ברמת המדינות נעה בין 4.8% בצפון-דקוטה ועד 14.8% במיסיסיפי. באשר לדיכאון מג’ורי, השכיחות הנמוכה ביותר שוב תועדה בצפון-דקוטה (1.5%) ובמיסיסיפי ומערב וירג’יניה תועדה השכיחות הגבוהה ביותר (5.3%).
בנוסף, מהנתונים עולה כי חלה עליה בשכיחות דיכאון מג’ורי עם הגיל מ-2.8% בקבוצת הגיל 18-24 שנים ועד 4.6% בקרב אלו בגילאי 45-64 שנים. עם זאת, שכיחות דיכאון ירדה ל-1.6% באלו בגיל 65 ומעלה.
בנוסף למבוגרים צעירים ובגיל העמידה, בקרב נשים, בני מיעוטים, באלו עם פחות מהשכלה תיכונית, באלו שהיו נשואים בעבר, באלו שלא עבדו או לא יכלו לעבוד ובקרב אלו ללא ביטוח בריאות, תועדה שכיחות גבוהה יותר של דיכאון בהווה.
הנתונים הללו עשויים לסייע במעקב אחר שכיחות דיכאון, בקביעת יעדים, הקצאת משאבים והערכת המדיניות והתוכניות הקיימות. החוקרים ממליצים להיעזר בממצאי המחקר להכוונת תוכניות בריאות ברמת המדינה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!