הנחיות חדשות לטיפול אנדוקריני ותזונתי במטופלים לאחר ניתוח בריאטרי (מתוך Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

ב-8 בנובמבר 2010 פורסמו ב- Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism הנחיות חדשות של ה- Endocrine Society לטיפול בחולים לאחר ניתוח בריאטרי.

כותבי ההנחיות מסבירים כי מטרתם הייתה לנסח המלצות לטיפול אנדוקריני ותזונתי במבוגרים לאחר ניתוח בריאטרי, תוך דגש על התקופה הבתר-ניתוחית וכן על הטיפול לטווח ארוך. בין היעדים שהוצבו ניתן לציין צמצום הסיבוכים לאחר הניתוח, מניעת עלייה חוזרת במשקל, ועצירת ההתקדמות של המחלות הרקע הקשורות להשמנה.

הכותבים מציינים כי ניתוח בריאטרי אינו מבטיח ירידה מוצלחת במשקל ושמירה על משקל גוף תקין לאורך זמן. רבים מהמנותחים עולים חזרה במשקל, בייחוד לאחר ניתוחים רסטריקטיביים (דוגמת הנחת טבעת קיבה מתכווננת בגישה לפרוסקופית) בהשוואה לניתוחים הגורמים לירידה בספיגה (דוגמת מעקף קיבה).

הם ממליצים על חינוך תזונתי אישי ועל מעקב רפואי בכל המנותחים, על מנת לזהות לטפל בחסרים תזונתיים. לדבריהם, מעקב אחר חסרים תזונתיים חשוב במיוחד בחולים לאחר ניתוחים הגורמים לירידה בספיגה. באוכלוסיית המטופלים לאחר ניתוח בריאטרי דרוש טיפול ע”י צוות רב-תחומי, שכולל את רופא המשפחה, אנדוקרינולוג או גסטרואנטרולוג, וכן מומלצת תכנית מעקב תזונתית ארוכת טווח.

להלן ההנחיות שפורסמו:

א.      על מנת למנוע עליית חוזרת במשקל מומלץ כי הניתוח יבוצע בידי צוות מנתחים מיומן וכי המנותח יהיה במעקב של צוות רב-תחומי לאורך זמן.

ב.      במקרים של עלייה חוזרת במשקל לאחר הניתוח יש צורך בטיפול רב-תחומי, הכולל הנחיות תזונתיות, פעילות גופנית, שינוי התנהגותי וטיפול תרופתי.

ג.       במידה ולאחר הניתוח נצפית עלייה חמורה במשקל, יש להעריך האם השינוי האנטומי בעקבות הניתוח עדיין קיים (למשל האם הטבעת המתכווננת נמצאת במקומה ומנופחת כראוי). במידה ותוצאות הניתוח אינן מספקות, יש לשקול מתן חינוך למטופל, שינוי התנהגותי, טיפול נוסף לירידה במשקל, ו/או הפניה לניתוח חוזר.

ד.      על מנת לשמור על מסת גוף רזה מתאימה במהלך הירידה במשקל ולאורך זמן, על התזונה לאחר הניתוח לכלול צריכת חלבונים של 60-120 גרם ליום. הדבר חשוב במיוחד במטופלים לאחר ניתוח הגורם לתת ספיגה.

ה.      יש לשקול מתן תוספי ויטמינים ומינרלים לכלל המנותחים, ובייחוד למנותחים לאחר ניתוח הגורם לתת ספיגה, על מנת למנוע חסרים תזונתיים.

ו.        מומלץ על ביצוע בדיקות מעבדה תקופתיות כדי לזהות חסרים תזונתיים לאחר ניתוח בריאטרי.

ז.       לטיפול בסוכרת, מומלץ לשמור על רמות המוגלובין A1C של 7% ומטה, רמות סוכר בצום של 110 מ”ג/ד”ל או פחות, ורמות סוכר לאחר הארוחה של 180 מ”ג/ד”ל או פחות. על הצוות המטפל להכיר את ערכי מטרה אלו ואת הפרוטוקולים לטיפול באינסולין, ולהקפיד על שימוש בנוזלים תוך ורידיים נטולי דקסטרוז ועל תוספים נוזליים עם רמות סוכר נמוכות.

ח.      בחולי סוכרת סוג 1 עם השמנת יתר מומלץ על טיפול מתוזמן באינסולין במהלך אשפוז.

ט.      בחולים עם דיסליפידמיה יש לטפל ע”פ הנחיות ה- National Cholesterol Education Program guidelines (Adult Treatment Panel III). במנותחים בהם רמות ה-HDL והטריגליצרידים נותרות גבוהות לאחר הניתוח, יש להמשיך בטיפול הקיים להורדת רמות השומנים.

י.        בחולים לאחר ניתוח הגורם לתת ספיגה יש לתת תוספי סידן וויטמין D, תוך ניטור של רמות הויטמין D, סידן, זרחן, PTH ו-ALP בכל חצי שנה והתאמת מינון התוספים בהתאם. כמו כן מומלץ על ביצוע Dual-energy x-ray absorptiometry (DEXA) תקופתית עד לייצוב רמות הסידן.

יא.    שחרור מבית החולים לאחר ניתוח בריאטרי מומלץ רק במנותחים ששותים בהצלחה. בניתוחים רסטריקטיביים יש להעלות את צמיגות המזון בהדרגה במשך שבועות עד חודשים, על מנת לאפשר התסגלות לתכנון הארוחה ולמנוע הקאות.

יב.    תסמונת Dumping לאחר הניתוח כוללת כאב בטן והתכווצויות, בחילה, שלשול, סחרחורת, flushing, עלייה בקצב הלב והתעלפות. על מנת לצמצם את תדירות התסמינים מומלץ על צריכת מזונות דלים בפחמימות פשוטות.

יג.     במנותחים עם תסמינים נוירוגליקופניים או תסמינים אחרים של היפוגליקמיה לאחר הארוחה, יש לבחון האם הירידה ברמת הסוכר מתווכת ע”י אינסולין.

כותבי ההנחיות מסכמים כי טיפול ניתוחי בסוכרת ומחלות מטבוליות הינו דבר מורכב. דרושים מחקרים נוספים על מנת לבחון כיצד ניתן לשפר את התוצאות לטווח ארוך, ולבדוק את הקשר האפשרי בין ניתוח בריאטרי ובין הופעת Nesidioblastosis.

J Clin Endocrinol Metab. 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן