מעדכון תוצאות מחקר שפורסם לפני כשנה עולה כי בחולים עם תסחיף ריאתי מאסיבי, עדיין יש עדויות לתועלת בטיפול תרומבוליטי בהנחיית-צנתר ובאמצעות אולטרה-סאונד, שנה מאוחר יותר.
הטכניקה משלבת את האנרגיה של אולטרה-סאונד עם הכוונת הטיפולים התרומבוליטיים. החוקרים מאמינים כי טיפול תרומבוליטי בהנחיית-צנתר ובאמצעות אולטרה-סאונד הינה גישה יעילה בחולים עם תסחיף ריאתי מאסיבי ואי-יציבות המודינאמית.
לדברי החוקרים יש לנטר את לחץ עורק הריאה במהלך הפרוצדורה במטרה לעקוב אחר התקדמות הטיפול. מטרת הפרוצדורה היא להשיב יציבות המודינאמית, להשיב יציבות קלינית, ואין מטרתה להביא להפוגה רדיוגרפית מלאה של התסחיף הריאתי.
החוקרים מסבירים כי תסחיף ריאתי הינה הסיבה השלישית בשכיחותה לתמותה בחולים מאושפזים. ללא טיפול, 30% מהחולים ימותו. בארצות הברית, 650,000 מקרים חדשים של תסחיף ריאתי יאובחנו במהלך השנה, ו-150,000 מהחולים הללו ימותו. תסמיני תסחיף ריאתי כוללים כאבי חזה וקשיי נשימה, בדומה לאוטם לבבי. בדיקת CT עשויה להדגים קריש דם בעורק הריאה. מרבית המקרים של תסחיף ריאתי מתפתחים מפקקת ורידים עמוקים בגפיים התחתונות, המתאפיינת בכאב ונפיחות.
המחקר המקורי כלל 32 חולים עם תסחיף ריאתי מאסיבי, שטופלו בגישת טיפול תרומבוליטי בהנחיית-צנתר ובאמצעות אולטרה-סאונד או צנתור סטנדרטי. שתי הטכניקות כללו גישה דרך הוריד הפמוראלי במפשעה.
שיעורי ההישרדות היו דומים בשתי הקבוצות. תרמבוליזה מלאה הושגה ב-100% מהחולים בקבוצת הטיפול באמצעות אולטרה-סאונד, בהשוואה ל-67% מהחולים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי.
בתוצאות המעודכנות, השיפור ההמודינאמי היה מהיר יותר עם טיפול באמצעות אולטרה-סאונד. שיפור ניכר במצב ההמודינאמי ניתן למצוא בתוך שלוש שעות מהצבת מערכת הקתטר באמצעות אולטרה-סאונד, זמן קצר בהרבה מהטיפול הסטנדרטי.
החוקרים מוסיפים כי היתרון העיקרי של הפרוצדורה החדשה כולל שיפור המודינאמי מהיר יותר, עם אשפוז קצר יותר ביחידת טיפול נמרץ, הפחתת המינון התרומבוליטי וצורך בפחות עירויים.
טיפול תרומבוליטי בהנחיית-צנתר ובאמצעות אולטרה-סאונד מתאים לחולים קשים מאוד עם תסחיף ריאתי מאסיבי. הטיפול מתאים במצבים של קריש דם בכלי הראשי או בעורק ריאתי לובארי. החוקרים השתמשו בגישה גם במקרים של תסחיף ריאתי תת-מאסיבי, וגם במצבים אלו לטכניקה הייתה תועלת קלינית.
במרבית המקרים, חולים עם תסחיף ריאתי מטופלים בנוגדי-קרישה ומדללי דם לצמצום התקדמות המחלה. במקרים בהם הטיפול נכשל, ניתן טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי.
טיפול תרומבוליטי בהנחיית-צנתר ובאמצעות אולטרה-סאונד הינה פרוצדורה אנדווסקולארית שאינה משמשת לעיתים קרובות לטיפול בתסחיף ריאתי; לעיתים קרובות יותר, החולים מטופלים בנוגדי-קרישה או תכשירים תרומבוליטיים בגישה תוך-ורידית.
טיפול תרומבוליטי בהנחיית-צנתר ובאמצעות אולטרה-סאונד מבוסס על גלי קול לפירוק הקריש ופיברין, כך שתכשירים תרומבוליטיים יוכלו לחדור את הקריש ולהמשיך לפרק אותו. המערכת האנדווסקולארית הינה הרבה פחות פולשנית בהסרת הקריש, בהשוואה לכריתת התסחיף בגישה ניתוחית, המלווה בשיעורי תמותה של 75%.
על רופאים להיות מודעים לתועלת האפשרית של טיפול אנדווסקולארי פחות פולשני זה, בטיפול בחולים עם תסחיף ריאתי מאסיבי.
מומחים אחרים מתלהבים מהטכניקה. עם זאת, טכניקות אנדווסקולאריות זוכות לפופולאריות גדלה לטיפול בתסחיף ריאתי בארצות הברית, אך מדובר בשימוש מחוץ להתוויות המאושרות.
37th Annual VEITH Symposium
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!