בפגים הנולדים במשקל לידה נמוך מאוד עם PDA (Patent Ductus Arteriosus), שיעורי הסגירה טובים יותר עם איבופרופן הניתן כטיפול פומי, בהשוואה לטיפול תוך-ורידי, כך מדווחים חוקרים מטורקיה. יתרה מזאת, הטיפול הפומי בטוח יותר מטיפול תוך-ורידי.
החוקרים מסבירים כי איבופרופן במתן תוך-ורידי אינו זמין במדינות רבות, ובמקרים בהם הטיפול זמין, הוא יקר יותר מטיפול פומי.
במידה וטיפול פומי יעיל כמו טיפול תוך-ורידי, ללא עליה בשיעור תופעות הלוואי, אזי מאחר ומדובר בטיפול פשוט יותר ובעלות נמוכה יותר, לטיפול יתרונות רבים על הטיפול התוך-ורידי. בפועל, מהמחקר עולה כי יש יתרונות מעבר לעלות הנמוכה יותר של טיפול פומי.
102 היילודים במחקר, שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד, קיבלו טיפול תוך-ורידי או טיפול פומי באיבופרופן, במנה ראשונית של 10 מ”ג לק”ג, ולאחר מכן 5 מ”ג לק”ג לאחר 24 ו-48 שעות.
לאחר מחזור הטיפול הראשוני, ב-46 יילודים שקיבלו טיפול פומי נסגר ה-PDA (84.6%), זאת בהשוואה ל-31 יילודים (62%) שקיבלו טיפול תוך-ורידי (p=0.011).
טיפול פומי באיבופרופן נמצא יעיל יותר מטיפול תוך-ורידי לסגירת PDA ביילודים בעלי משקל לידה נמוך מאוד. מהנתונים עולה כי הספיגה איטית יותר עם טיפול פומי, וזמן מחצית החיים הארוך יותר ככל הנראה מביא להארכת זמן המגע עם הדוקטוס, ומביא לשיעורי תגובה גבוהים יותר.
עם זאת, עם מתן קורס טיפול שני כנדרש, שיעורי הסגירה המצטברים היו גבוהים בשתי הקבוצות ורק חולה אחד בכל קבוצה נזקק לטיפול כירורגי.
מאחר שלפגים יכולת מוגבלת למטבוליזם של תרופות, הם מצויים בסיכון מיוחד לתופעות לוואי כלייתיות. החוקרים ניטרו אחר התפקוד הכלייתי עם מדידת רמות Cystatin-C, שלהערכתם משקף טוב יותר את ערכי GFR (Glomerular Filtration Rate) טוב יותר מריכוז קריאטינין.
רמת Cystatin-C עלתה משמעותית בקבוצת הטיפול הפומי, אך לא עם טיפול תוך-ורידי. עם זאת, לא זוהה הבדל משמעותי ברמות Cystatin C לאחר הטיפול בין הקבוצות.
החוקרים כותבים כי מהנתונים עולה כי לטיפול פומי ותוך-ורידי באיבופרופן אין תופעות לוואי כלייתיות משמעותיות, כפי שנקבע לפי רמות Cystatin C. למרות שאין לכך משמעות קלינית, העלייה ברמות Cystatin C עם טיפול פומי מעידה כי יש לנטר מקרוב חולים עם תפקוד כלייתי גבולי.
לסיכום, החוקרים קובעים כי בעוד שטיפול פומי באיבופרופן היה יעיל יותר בסגירת PDA עם מחזור טיפול אחד, הטיפול הפומי היה בטוח כמו הטיפול התוך-ורידי מבחינת ההשפעה הכלייתית, היפרבילירובינמיה, פרפורציה או דימום ממערכת העיכול, דימום תוך-חדרי ויתר לחץ דם ריאתי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!