הויכוח על מימצאי מחקר ה-PLATO שהשווה בין ticagrelor לקלופידוגרל נמשך…(The Heart)

אתר The Heart מדווח בהרחבה על המשך ההתדיינות והויכוח בנוגע למחקר ה-PLATO אשר מסעיר את הקהיליה הקרדיולוגית האמריקאית והאירופאית…. ע”פ הכתבה, ככל הנראה תידרש אסטרה-זנקה אשר פיתחה את נוגד הטסיות טיקגרלור לבצע מחקר נוסף בכדי שה-FDA יאשר השימוש בה.

הרקע לויכוח הוא המימצאים הלא אחידים שהתקבלו במחקר כאשר בוחנים את התוצאות ע”פ חתך של מדינות שבהן בוצע המחקר. למרות שהתוצאות הכוללות והמצטברות של כלל ה-18,000 משתתפים הראו שהתכשיר מפחית אירועי MACE ותמותה באופן מרשים מאוד בהשוואה לקלופידוגרל במטופלים לאחר ACS , הרי שהנתונים עבור ארה”ב וקנדה (כ-1800 מתוך המשתתפים) הראו דווקא עלייה (לא מובהקת סטטיסטית) בסיכון ל-MACE (תחת טיפול בטיקגרלור הגיעו 11.6% ליעדי המחקר לעומת 9.6% בלבד תחת קלופידוגרל…).

התוצאות הטובות ביותר מבחינת הטיקרגלור היו בהונגריה ופולין ולאלו הייתה השפעה משמעותית על התוצאות הכוללות.

לאור המימצאים האלה נכתבו כבר מס’ מאמרי דיעה, כמו זה של ד”ר ויקטור סרברואני שקורא לבצע מחקר חדש ולחקור את המימצאים החריגים בהונגריה ופולין. מולו פירסמו חוקרי PLATO מאמר דיעה משלהם שבו הם “משיבים אש” וטוענים שההאשמות וההערכות של סרברואני הן בגדר ספקולציות לא מבוססות….הם מציינים גם שהטיקגרלור אושר כבר בעשרות מדינות ומועמד להיות משווק בעוד מדינות רבות.

גם דוברת חברת אסטרה-זנקה דחתה את ההאשמות כנגד עורכי המחקר.

מעניין לציין שאחד ממהסברים שהוצעו להבדלים הכל כך מהותיים בין התוצאות בצפון אמריקה לאירופה הוא שהשימוש המקובל באספירין בצפון אמריקה הוא במינונים גבוהים יותר מאשר מחוץ לארה”ב. סרברואני דוחה טענות אלה ומכנה אותן “מסך עשן”  וטוען שבמחקר TIMI 38 שבחן את פרסוגרל (אפיאנט) בפרוטוקול ואוכלוסיות דומות לא היו פערים כאלה בין ארה”ב למדינות אחרות שהשתתפו במחקר.

לכתבה ב-The Heart

למאמר של סרברואני ב-Thromb Haemost

למאמר התגובה של חוקרי ה-PLATO ב-Thromb Haemost

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן