במידה וחולה המועמד לפרוצדורת TAVI (Transcatheter Aortic Valve Implantation) מאובחן עם מחלת עורקים כליליים, האם יש לטפל גם בה? שאלה זו הפתיעה קרדיולוגים ומנתחים בכנס EuroPCR לשנת 2011, כאשר בדיון שהוקדש לנושא הובהר: אין קונצנזוס באשר לאופן הטיפול הטוב ביותר בחולים אלו.
בהחלפה ניתוחית של המסתם האאורטלי, מנתח המזהה היצרות כלילית בדרגה משמעותית לאחר פתיחת בית החזה לפרוצדורה ניתוחית של המסתם לרוב ממשיך ומציב שתלים לכל העורקים החולים שמזהה. אך לא ברור מה יש לעשות במקרים של TAVI.
הדבר שונה כאשר יש לפתוח את בית החזה ורואים את המחלה הכלילית. מנתחים רבים חשים את הצורך להציב שתלים במקרים של היצרות של 50% ומעלה, לא ברור אם הדבר מוצדק או לאו.
ובעוד שחולים לאחר ניתוח מעקפים והחלפת מסתם ניתוחית נוטים לתוצאות טובות יותר בטווח הארוך, שיעורי התמותה סביב הפרוצדורה לרוב גבוהים יותר כאשר מבצעים את שתי הפרוצדורות. הנושא שנותר ללא מענה הינו אם חולה לאחר TAVI עם מחלת עורקים כליליים מצוי באותו סיכון במידה ומטפלים בשתי המחלות בו-זמנית, אם התוצאות טובות יותר, או אם יש כלל צורך בטיפול במחלה הכלילית.
בשלב הנוכחי, כל רופא בוחר בגישה אחרת. עם זאת, חולים עם היצרות חמורה של המסתם האאורטלי מהווים קבוצת חולים נפרדת הם סובלים משכיחות גבוהה יחסית של מחלה כלילית (בטווח של 50-70%) ובקלות ניתן להתבלבל בתסמינים של שתי ההפרעות.
היתרון של ביצוע PCI לפני TAVI הינו גישה נוחה יותר לעורקים הכליליים והפחתת הסיכון לאיסכמיה במהלך פרוצדורת TAVI עצמה, שעשויה להגדיל את הסיכון לפגיעה בתפקוד חדר שמאל והפרעות קצב חדריות. מצד שני, חולים המיועדים ל-TAVI מקבלים טיפול נוגד-טסיות כפול לפני הפרוצדורה ו-PCI עצמו הינו פרוצדורה בסיכון גבוה בנוכחות היצרות אאורטלית. ביצוע PCI לאחר TAVI מסיר את הסיכון הנובע מהתערבות בחולה עם היצרות של המסתם האאורטלי בסיכון גבוה, אך הגישה הכלילית פחות נוחה.
אפשרות נוספת הינה לא לטפל כלל במחלה הכלילית בחלק גדול מהקשישים, המהווים את עיקר החולים המיועדים ל-TAVI, הטיפול הטוב ביותר במחלה כלילית הינו באמצעים תרופתיים בלבד.
מתוך כנס EuroPCR לשנת 2011
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!