האם ניתן לבצע פעילות גופנית מאומצת לאחר ניתוח בריאטרי? (Obesity)

ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Obesity עולה כי ניתן לבצע פעילות גופנית מאומצת לאחר ניתוח בריאטרי, וכי פעילות ו עשויה לסייע בשמירה על משקל גוף תקין לאחר הניתוח.

לדברי החוקרים, עד כה לא היה ברור אם חולים בעלי השמנת-יתר חולנית, לאחר ניתוח בריאטרי, יכולים מבחינה גופנית לעמוד ביעד זה. מהמחקר עולה כי מרבית החולים לאחר ניתוח בריאטרי יכולים לבצע פעילות גופנית בהיקף נרחב ולשפר את הכושר הגופני שלהם. לאחר 12 שבועות, למעלה ממחצית מהמשתתפים במחקר הצליחו לשרוף 2,000 קלוריות נוספות בכל שבוע, בעקבות פעילות גופנית, ו-82% עברו את סף ה-1,500 קלוריות.

החוקרים בחנו את היעילות והסבילות של תכנית פעילות גופנית בהיקף גבוה ב-33 משתתפים שמנים, לאחר ניתוח בריאטרי. מדד מסת הגוף הממוצע של המשתתפים עמד על 41 ק”ג למטר בריבוע והם חולקו לקבוצת התערבות (12 שבועות פעילות גופנית בהיקף גבוה, 21 משתתפים) או קבוצת ביקורת (12 משתתפים).  בנוסף, ניתן ייעוץ לכל המשתתפים בנושא הגבלת הצריכה האנרגטית, ולאלו בקבוצת ההתערבות הומלץ לקחת חלק בפעילות גופנית בעצימות-בינונית המביאה להוצאה אנרגטית של לפחות 2,000 קילו-קלוריות בשבוע.

בלמעלה ממחצית המשתתפים בקבוצת ההתערבות (53%) ההוצאה האנרגטית עמדה על למעלה מ-2,000 קילו-קלוריות בשבוע במהלך ארבעת השבועות האחרונים של המחקר, וב-82% עמדה על לפחות 1,500 קילו-קלוריות בשבוע. בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת ההתערבות נרשם שיפור משמעותי לאחר 12 שבועות בספירת הצעדים, משך הזמן שביצעו פעילות גופנית בעצימות בינונית וההוצאה האנרגטית, צריכת החמצן המקסימאלית ביחס למשקל הגוף, והשטח מתחת לעקומת רמות הסוכר בדם לאחר-ארוחה.

החוקרים מצאו כי בקבוצת ההתערבות נרשמה עליה בספירת הצעדים היומית מ-4,500 לקרוב ל-10,000. כמו כן, הם מצאו כי בעוד שכל המשתתפים איבדו בממוצע 4.5 קילוגרם, אלו בקבוצת ההתערבות היו בכושר אירובי טוב יותר.

בשתי הקבוצות נרשם שיפור במספר מדדי איכות-חיים. לא תועד הבדל משמעותי בין הקבוצות בשינוי במשקל הגוף, צריכת אנרגיה ומיקרו-נוטריינטים, הוצאת אנרגיה במנוחה, רמות סוכר ושומנים בצום וריכוז אינסולין בצום ולאחר-ארוחה.

Obesity

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן