מאת ד”ר בן פודה-שקד
ממחקר מבוקר חדש אשר בוצע בהקצאה אקראית ובאופן כפול-סמיות ופורסם בגיליון אוגוסט של ירחון Pediatrics עולה כי נטילת תוסף Docosahexaenoic acid (DHA) במינון 400 מ”ג ליום במהלך ההיריון קשורה במספר נמוך יותר של מקרי הצטננות בתינוק ובמשך מחלה קצר יותר.
החוקרים מסבירים כי חומצות שומן ארוכות-שרשרת רב-בלתי-רוויות (polyunsaturated) כגון DHA משפיעות על תפקוד מערכת החיסון ומנגנוני דלקת. עם זאת, השפעת נטילת תוסף DHA על ידי האם במהלך ההיריון על תחלואת התינוק אינה ידועה לדבריהם. לפיכך, ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של נטילת תוסף זה בהיריון.
במסגרת המחקר, נשים הרות במקסיקו הוקצו אקראית לקבל תוספים יומיים של DHA במינון 400 מ”ג או לחילופין תרופת דמה החל משבוע 18-22 להיריון ועד ללידה. ההורים לילודים בגיל חודש (849 תינוקות), שלושה חודשים (834 תינוקות) ושישה חודשים (834 תינוקות) נתבקשו לדווח על ההיארעות של תסמינים שכיחים בחמישה עשר הימים החולפים.
החוקרים מדווחים כי לא נצפו הבדלים מובהקים בין הקבוצות ביחס להיארעות של תסמיני מחלה ספציפיים. עם זאת, בגיל חודש נמצא כי התינוקות לאמהות שהוקצו אקראית לקבל DHA במהלך ההיריון הראו היארעות נמוכה יותר של מדד משולב של תסמיני הצטננות (OR, 0.76; 95% CI = 0.58-1.00). משך השיעול, הליחה והצפצופים בקבוצת ה-DHA בגיל חודש היו קצרים יותר ב-26%, 15% ו-30%, בהתאמה, אם כי משך הופעת הפריחה היה ארוך יותר ב-22% (p<0.01 עבור כולם).
בגיל שלושה חודשים, נמצא כי משך המחלה היה קצר ב-14% עבור תינוקות בקבוצת ה-DHA (p<0.001). בתום שישה חודשים, תינוקות בקבוצת ה-DHA הראו משך קצר יותר של חום (קצר ב-20%), נזלת (13%), קשיים בנשימה (54%), פריחה (23%) ותסמינים נוספים (25%). עם זאת, משך ההקאות בתום שישה חודשים היה ארוך ב-74% בקבוצת ה-DHA (p<0.05 עבור כולם).
לדברי החוקרים, נטילת תוסף DHA במינון 400 מ”ג ליום במהלך ההיריון הביאה לירידה בהיארעות של הצטננות בתינוקות בגיל חודש ימים והשפיעה על משך תסמיני המחלה בתום חודש, שלושה ושישה חודשים. הם מוסיפים כי ניתן להשיג צריכה של כמויות אלו של DHA גם באמצעות התזונה ללא נטילת תוספים.
בין מגבלות המחקר נכללת ההטרוגניות הרבה של הממצאים, והעובדה כי תסמיני המחלה דווחו בידי האם ולא נזקקו לאישור של הרופא המטפל.
החוקרים מסכמים כי ממצאי מחקרם זה תורמים לבסיס הידע ההולך ומצטבר ביחס לקשר בין צריכה פרה-נטאלית של n-3 PUFA (Polyunsaturated fatty acid) ובין התפתחות מערכת החיסון בעובר וביילוד. לדבריהם, n-3 PUFA עשויה להשפיע על תפקוד מערכת החיסון, בין עושה זאת ברחם, דרך חלב האם או בשילוב גורמים פרה- ופוסט-נטאליים. לטענתם, יש צורך במחקרים נוספים המתוכננים באופן ספציפי לבחון את ההשפעה של תוספי n-3 PUFA פרה-נטאלית על תפקוד מערכת החיסון ביילוד ואשר כוללים הן תוצאים ביולוגיים וכאלו בעלי משמעות קלינית, וזאת במטרה להעריך את הערך האפשרי של שינוי תזונתי או נטילת תוספי n-3 PUFA במהלך ההיריון ו/או ההנקה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!