מתוצאות המחקר הארוך ביותר שפורסם בנושא הטיפול בטרשת נפוצה, עולה כי לאינטרפרון תועלת הישרדותית גדולה וארוכה. ממצאי המחקר הוצגו בכנס השנתי ה-136 של American Neurological Association.
במהלך כ-21 שנות מעקב תועד יתרון הישרדותי משמעותי בחולים שקיבלו טיפול מוקדם ב-Interferon beta-1b, בהשוואה לטיפול בפלסבו. עיקר ההבדל נגע לשיעורי תמותה על-רקע טרשת נפוצה.
לפני למעלה מעשרים שנים, 372 חולים חולקו באקראי לטיפול באינטרפרון במינונים של 50 מיקרוגרם, 250 מיקרוגרם או פלסבו. חלק מהחולים לא קיבלו כל טיפול קודם ואחרים סבלו מטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית. היעד העיקרי של המחקר היה שיעורי התמותה מכל-סיבה, ויעד משני היה תמותה על-רקע גורמים ספציפיים. סה”כ, שיעור מקרי התמותה עמד על 22%.
החוקרים מדווחים על ירידה מובהקת סטטיסטית בשיעורי התמותה מכל-סיבה עם טיפול באינטרפרון במינון 250 מיקרוגרם, בהשוואה לפלסבו (p=0.0173). נרשמה ירידה של 47% בסיכון לתמותה. תוצאה דומה זוהתה עם הטיפול באינטרפרון במינון 50 מיקרוגרם.
החוקרים בחנו את הגורמים לתמותה ב-83% ממקרי התמותה וגילו כי מרבית המקרים נגעו לטרשת נפוצה (83%).
לדברי החוקרים, הדמיון בתוצאות בין מינונים שונים של אינטרפרון עשוי לנבוע ממספר גורמים. לדוגמא, השפעות המתווכות ע”י קולטנים, שאינן תלויות במינון הטיפול.
מתוך הכנס השנתי ה-136 של American Neurological Association
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!