נטילת תרופה להורדת לתץ דם לפני השינה משפרת שליטה בלחץ דם ומפחיתה הסיכון הקרדיווסקולרי באופן ניכר (JASN )

ע”פ מחקר חדש המתפרסם ב-Journal of the American Society of Nephrology נטילה של לפחות תרופה אחת ליתר לחץ דם (יל”ד) לפני השינה במטופלים עם יל”ד ומחלת כליות כרונית (CKD) – אפקטיבית יותר בשמירת רמות מאוזנות של לחץ דם ובהפחתת הסיכון  אירועים קרדיווסקולרים בהשוואה לנטילה במשך היום.

החוקרים מסבירים ברקע שזמן הספיגה של תרופות ליל”ד עשוי להגיע ליממה, אך לא היה ידוע עד כה אם העיתוי של נטילת התרופה יכול להשפיע על התוצאות הקליניות. במטרה לבחון סוגייה זו התקיים מחקר זה, בפרוטוקול פתוח תווית, שבו באופן רנדומלי חולקו 661 מטופלים עם CKD לקבוצה הנוטלת את התרופה שנרשמה להם ליל”ד לאחר ההתעוררות בבוקר או לנטילת לפחות אחת מהתרופות לפני השינה.  

החוקרים מדדו את לחץ הדם באופן אמבולטורי למשך 48 שעות עם תחילת המחקר ולמשך 3 חודשים לאחר כל התאמות בטיפול, ובכל מקרה לפחות פעם בשנה.

לאחר תקופה חציונית של 5.4 שנים, נמצא כי המטופלים שנטלו לפחות תרופה אחת להפחתת לחץ דם לפני השינה היו בסיכון יחסי של 0.3 להשיג את יעד המחקר המשולב (שכלל אוטם שריר הלב, תעוקת חזה, רהוסקולריזציה, אי ספיקת לב, חסימה עורקית של גפיים תחתונות, חסימה של עורקי הרשתית, ושבץ), בהשוואה לנטילת התרופות בבוקר. (כלומר ירידה של 70% בסיכון שהייתה מובהקת סטטיסטית עם p<0.001 ).

הנטילה לפני השינה הדגימה ירידה דומה בסיכון המשולב למוות קרדיווסקולרי, אוטם שריר הלב ושבץ : יחס סיכון של 0.28 עם p<0.001 ).

מעבר לכך, מטופלים שנטלו הטיפול לפני השינה היו עם רמות לחץ דם נמוכות יותר באופן משמעותי בזמן השינה ושיעור גדול יותר בקבוצה זו הדגים איזון ברמות לחץ דם : 56% לעומת 45% , עם מובהקות של p=0.003 .  

החוקרים חישבו שכל 5 מ”מ כספית בממוצע לחץ הדם בזמן השינה היה קשור לירידה של 14% בסיכון לאירועים קרדיווסקולרים.

החוקרים מסכמים איפוא שבין המטופלים עם CKD ויל”ד, נטילת לפחות תרופה להורדת לחץ דם בלילה לפני השינה משפרת את איזון לחץ הדם ומפחיתה הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים.

JASN October 24, 2011 ASN.2011040361

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מקור: J Endourol
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|15/03/2026

קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: UROLOGY
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|20/01/2026

אבנים במערכת השתן הן תופעה שכיחה במיוחד באקלים חם כמו בישראל, והמאמר המוצג סקר את הקשר של שאת אפיתל המעבר ומחלת אבנים בדרכי השתן העליונות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן