זולפידם בשחרור מבוקר (אמביאן CR) /סקירת אורח מאת פרופ’ גיורא פילר (*)

זולפידם,(ZOLPIDEM TARTRATE ) החומר הפעיל בכדור השינה אמביאן CR הוא אחד מהחומרים ההיפנוטיים הנפוצים ביותר בשימוש לטיפול בנדודי שינה, בארץ ובעולם. זולפידם פועל באמצעות הפעלה סלקטיבית של תת היחידה 1α ברצפטור GABAA , שהוא גם הקולטן דרכו מופעלת השינה הטבעית.

יעילות זולפידם בשחרור מבוקר (אמביאן CR ) כחומר היפנוטי1

יעילות זולפידם בשחרור מבוקר כחומר היפנוטי נבדקה ב-2 מחקרים פרוספקטיביים אקראיים כפולי סמיות ב-417 חולים הסובלים מנדודי שינה ראשוניים. במחקר אחד נבדקו מבוגרים צעירים (18-64) ובשני מבוגרים (65+). מינון 12.5מ”ג ניתן למבוגרים צעירים, ומינון של 6.25מ”ג ניתן למבוגרים. הנבדקים אשר נטלו את התרופה שיפרו משמעותית מדדים בנדודי שינה לרבות קיצור זמן ההירדמות וזמן הערות לאחר ההירדמות, והארכת זמן השינה הכולל. כמו כן, בשאלוני הערכה לגבי יעילות התרופה, הנבדקים העדיפו באופן משמעותי את הטיפול בזולפידם בשחרור מבוקר על פני פלצבו.

זולפידם וארכיטקטורת השינה

כבר ידוע מזה שנים שהשינה מחולקת לשלבים שונים הנבדלים בתפקידיהם. היום מקובל לחלק את השינה לשני שלבים עיקריים: REM ו-non-REM . במהלך שלב ה-REM אנו חולמים חלומות ושלב זה מאופיין בנוסף בריצודי עיניים מהירים (Rapid Eye Movements ).

שלב ה-non-REM מחולק לשלושה שלבים 1-3. שלבים 1 ו-2 הם שינה שטחית, ואילו שלב 3 מהווה את השינה העמוקה. במחקרים בהם נבדקה יעילות זולפידם בשחרור מבוקר נצפה שהוא אינו משנה את ארכיטקטורת השינה2.

זולפידם ושנת הגלים האיטיים (SWS )

שלב שינה 3 קרוי גם SWS (Slow Wave Sleep ) או “שנת הגלים האיטיים” כיוון שבמהלכם מופיעים במוח בעיקר גלי דלתא גבוהים ואיטיים, וזהו שלב השינה העמוקה והטובה.

במחקר בו נבדק הקשר בין משך SWS לבין ישנוניות נמצאה קורלציה הפוכה, כלומר ככל שאנחנו חווים יותר SWS , אנחנו ישנוניים פחות למחרת3, וההפך.  חוסר שינה עמוקה קשור לישנוניות יומית ביום שלמחרת. כמו כן, נמצא קשר הפוך בין משך SWS לעלייה בסיכון לסוכרת מסוג 2. נמצא שדיכוי שלSWS  גרם לירידה גם ברגישות לאינסולין וגם בסבילות לגלוקוז4, גורמים טרום סכרתיים.

במחקר שבדק את משך “שנת הגלים האיטיים” בנבדקים שנטלו זולפידם לעומת ברוטיזולאם נצפה משך ארוך יותר של SWS במטופלי זולפידם ופחות ישנוניות בבוקר שלמחרת לעומת מטופלי ברוטיזולאם5.

זולפידם בשחרור מבוקר (אמביאן CR ) בשימוש לטווח ארוך6

במחקר פרוספקטיבי אקראי כפול סמיות שהקיף 1018 נבדקים נבחנה בטיחות ויעילות זולפידם בשחרור מבוקר בשימוש בטווח ארוך (24 שבועות) מול פלצבו. המדד הראשוני שנבדק היה אחוז המטופלים שענו “התרופה עזרה לי לישון” ומדדים נוספים היו זמן השינה הכולל, זמן הירדמות, מספר ההתעוררויות במהלך הלילה ועוד. תוצאות המחקר הראו שיפור בכל המדדים שנבדקו בקבוצת הטיפול לעומת הפלצבו. כ-90% מהמטופלים בזולפידם בשחרור מבוקר ענו שהתרופה עזרה להם לישון מול 51.4% בקבוצת הפלצבו. לא נצפה אפקט נסיגה (Rebound ) במשך 3 הימים לאחר הפסקת הטיפול.

זולפידם והתרגלות7

במחקר פרוספקטיבי, אקראי כפול סמיות שהתפרסם השנה נבדק האם מתרגלים לזולפידם, כלומר האם נדרשת העלאת מינון לאחר תקופת שימוש. הנבדקים חולקו לקבוצות שנטלו פלצבו או זולפידם באופן אקראי, במשך שנה שלמה. בניתוח התוצאות עלה כי מספר כדורי הזולפידם שניטלו היה דומה בכל אחד מהחודשים, כלומר לא נצפתה העלאת מינונים במשך 12 חודשי המחקר.

זולפידם בשחרור מבוקר בשילוב אציטלופראם בחולים דיכאוניים8

אנשים רבים הסובלים מנדודי שינה סובלים גם מדיכאון. אחד הטיפולים הנפוצים לדיכאון הוא שימוש ב-SSRI לרבות אציטלופראם (ציפרלקס). במחקר פתוח שכלל 385 נבדקים נבחנה ההשפעה של זולפידם בשחרור מבוקר על מדדים של נדודי שינה בנבדקים שנטלו אציטלופראם לטיפול בתסמיני דיכאון. המדד הראשי היה זמן השינה הכולל. תוצאות המחקר הראו שיפור משמעותי בכל המדדים שנבדקו לרבות המדד הראשי. זולפידם האריך את משך השינה, קיצר את משך הזמן עד להירדמות, הפחית את מספר ההתעוררויות במהלך הלילה, ועזר למטופלים לישון על פי עדותם.

זולפידם בשחרור מבוקר בשילוב אציטלופראם בחולים חרדתיים9

בהמשך למחקר שבדק את יעילות זולפידם בשחרור מבוקר בשילוב אציטלופראם (ציפרלקס) לטיפול בסובלים מנדודי שינה ודיכאון, השילוב הטיפולי נבדק גם בחולים חרדתיים הסובלים מנדודי שינה. תוצאות המחקר, שכלל 383 נבדקים הראו שיפור משמעותי במדדים בנדודי שינה לרבות זמן השינה הכולל, מספר ההתעוררויות וזמן הערות לאחר ההרדמות. המדד הראשי במחקר היה זמן השינה הכולל.

מקומה של זולפידם בשחרור מבוקר בטיפול באינסומניה היום

בשנים האחרונות התרחשו בעולם רפואת השינה שני תהליכים שחשוב להכיר בבואנו לענות על שאלת מיקום התרופה בטיפול בנדודי שינה כיום.  ראשית, מחקר אחרי מחקר מדגימים את חשיבות השינה, ועד כמה פגיעה בכמות או באיכות השינה פוגע בנו ועולה לנו כסף.  נדודי שינה קשורים בתחלואה משמעותית כולל השמנה, סכרת, יתר לחץ דם, תחלואת לב וכלי דם, תחלואה רגשית ונפשית (פגיעה בזיכרון, במצב הרוח, בחשיבה), ובסופו של דבר מעלה סיכון לתמותה.  שנית, במקביל, השתפרו הטיפולים שהרפואה יודעת להציע לנדודי שינה.  שיפור הגיינת שינה, הרפיה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT ) כולם עשויים לעזור ומתאימים לחולים רבים.  טיפול בתרופות החדשות ללא ספק הביא לשיפור יעילות הטיפול, שימור מבנה השינה, ושיפור פרופיל בטיחות הטיפול.  בקבוצת התרופות החדשות תופס אמביאן CR מקום של כבוד.  למעט חולים שנדודי השינה אצלם התחילו בגיל מבוגר וחשודים לחוסר במלטונין (אצלם טיפול הבחירה הראשון הינו סירקדין), אמביאן CR נחשבת היום כתרופת השינה הטובה החדשנית והמובילה.  כפי שהוצג בסקירה זו, הינה יעילה הן בהשריית שינה והן בשימור על השינה (בזכות השכבה הנוספת), שומרת על מבנה השינה, ואיננה גורמת להתרגלות או התמכרות (לפחות למשך שנה שלמה של שימוש).  התרופה נחשבת היום כקו ראשון של טיפול ומתאימה לצעירים ומבוגרים כאחד, גם בנדודי שינה ראשוניים (אידיופתיים או פסיכו פיזיולוגיים) וגם בנדודי שינה משניים (בעקבות מחלות נפשיות או גופניות).

(*) פרופ’ גיורא פילרמרפאת שינה, קופ”ח כללית, רמב”ם, והטכניון.

References:

1. Moen & Plosker. Zolpidem Extended-Release. CNS Drugs 2006; 20(5):419-426

2. Roth T et al. Efficacy and safety of zolpidem-MR: A double-blind,

   placebo-controlled study in adults with primary insomnia. Sleep Medicine 7 (2006)   

   397-406.

3. Schweitzer Paula K. et al. Enhancing slow wave sleep with sodium oxybate reduces  

    the behavioral and physiological impact of sleep loss. Sleep 2010;33(9):1217-1225

4. Esra Tasali et al. Slow-wave sleep and the risk of type 2 diabetes in humans. PNAS

   Jan 22, 2008 vol. 105, no.3 1044-1049

5. Uchimura N et al. Effect of zolpidem on sleep architecture and its next-morning    

    residual effect in insomniac patients: A randomized crossover comparative

    study with brotizolam. Progress in Neuro-Psychopharmacology & Biological  

    Psychiatry 30 (2006) 22 29

6. Roth T et al. Long-Term Efficacy and Safety of Zolpidem Extended-Release 12.5 mg,  Administered 3 to 7 Nights Per Week for 24 Weeks, in Patients With Chronic Primary     Insomnia: A 6-Month, Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled, Parallel-Group,   Multicenter Study. Sleep 2008;31(1):79-90

7.   Roth T et al. Twelve Months of Nightly Zolpidem Does Not Lead to Dose Escalation: A      Prospective Placebo-Controlled Study. Sleep 2011;34(2):207-212

8.  Roth T et al.  Improved Insomnia Symptoms and sleep-related next day functioning in     patients with comorbid major dipressive disorder and insomnia following concomitant     zolpidem extended-release 12.5 mg and Escitalopram treatment: a randomized      controlled trial. J Clin Psychiatry 72:7, July 2011

9. Roth T et al. zolpidem extended-release improves sleep and next-day symptoms in 

    comorbid Insomnia and generalized anxiety disorder. J Clin Psychopharmacol

    2009;29:222-230

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]

  • הפרעות פסיכיאטריות נלוות מלוות בעליה משמעותית בסיכון לתמותה בחולי אנורקסיה (Int J Eating Disorders)

    הפרעות פסיכיאטריות נלוות מלוות בעליה משמעותית בסיכון לתמותה בחולי אנורקסיה (Int J Eating Disorders)

    אנורקסיה נרבוזה מלווה בסיכון גבוה פי 4.5 לתמותה, כאשר בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות נלוות הסיכון לתמותה גבוה כפליים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת International Journal of Eating Disorders. במסגרת המחקר החוקרים בחנו את הנתונים אודות 14,774 חולים עם אבחנה של אנורקסיה נרבוזה בגילאי 6 שנים ומעלה בין 1977 עד 2018. החולים היו […]

  • טיפול בנוגדי-דיכאון אינו מעלה את הסיכון להתפתחות דמנציה (Alzheimer's & Dementia)

    טיפול בנוגדי-דיכאון אינו מעלה את הסיכון להתפתחות דמנציה (Alzheimer's & Dementia)

    במאמר שפורסם בכתב העת Alzheimer’s & Dementia מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בנוגד-דיכאון בגיל העמידה אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת אלצהיימר או דמנציה על-רקע מחלת אלצהיימר. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 35,200 יוצאי צבא ארצות הברית בגילאי 55 שנים ומעלה עם אבחנה של הפרעת דיכאון מג’ורי בין תחילת ינואר […]

  • השפעת דיכאון וחרדה על איזון אסתמה במבוגרים (J Asthma Allergy)

    השפעת דיכאון וחרדה על איזון אסתמה במבוגרים (J Asthma Allergy)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Asthma and Allergy עולה כי לחרדה ודיכאון השפעה שלילית משמעותית על איזון אסתמה במבוגרים עם מחלת הריאות הכרונית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים שפורסמו לאחרונה הציעו כי גורמים פסיכולוגיים עשויים לתרום להתפתחות אסתמה. ידוע כי חולי אסתמה לעיתים קרובות סובלים מתחלואה פסיכולוגית, כאשר להפרעות מצב רוח עשויות […]

  • מה בין מדדי דלקת מוגברים בזמן הריון ובין הסיכון לחרדה לאחר-לידה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    מה בין מדדי דלקת מוגברים בזמן הריון ובין הסיכון לחרדה לאחר-לידה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association עולה קשר בין מדדי דלקת מוגברים בזמן הריון ובין סיכון מוגבר להפרעת חרדה לאחר-לידה בנשים שחוו תסמיני חרדה משמעותיים. במסגרת המחקר התמקדו החוקרים בתהליכים דלקתיים בזמן הריון ובחנו אם דלקת עשויה לנבא תסמיני מצב רוח לאחר הלידה, בפרט חרדה. למרות שמחקר קודם הציע כי דלקת […]

  • החשיבות הפרוגנוסטית של תסמיני דיכאון בנשים עם אי-ספיקת לב (J Am Heart Assoc)

    החשיבות הפרוגנוסטית של תסמיני דיכאון בנשים עם אי-ספיקת לב (J Am Heart Assoc)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association עולה כי בנשים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, חומרת דיכאון התחלתית מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בעוד שבנשים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל לשינוי בחומרת הדיכאון חשיבות פרוגנוסטית רבה יותר. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה