חוקרים משוויץ מדווחים בעקבות מחקר חדש כי כאחד מכל שבעה קשישים תחת טיפול תרופתי אינטנסיבי כנגד אי-ספיקת לב מפתח היפרקלמיה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology. החוקרים מוסיפים כי אחד מגורמי הסיכון שזוהו היה מינון Spironolactone.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים ממחקר TIME-CHF, שכלל 566 חולים בגילאי 60 ומעלה, שאושפזו בשל אי-ספיקת לב במהלך השנה האחרונה, עם רמות N-terminal Brain Natriuretic Peptide של מעל פי שתיים מעל הגבול העליון של הנורמה.
חציון גיל המשתתפים עמד על 76 שנים. למעלה ממחציתם סבלו מאי-ספיקת כליות כרונית, ולמעלה משליש אובחנו עם סוכרת. החוקרים השוו את הטיפול הסטנדרטי עם טיפול מוגבר בהנחיית NT-BNP, במהלך תקופה של 18 חודשים.
במהלך המחקר, 76 חולים (13.4%) אובחנו עם היפרקלמיה, שהוגדרה בנוכחות ריכוז אשלגן של 5.5 מילימול לליטר ומעלה.
מניתוח רב-משתנים עולה כי הסיכון להיפרקלמיה היה גבוה יותר בחולים עם היסטוריה של גאוט (יחס סיכויים של 2.56), תסמינים מתקדמים יותר של אי-ספיקת לב (NYHA בדרגה IV לעומת II, יחס סיכויים של 3.08), ערכים גבוהים יותר בתחילת המחקר של קריאטינין (יחס סיכויים של 1.11 לכל 10 מיקרומול לליטר) ואשלגן (יחס סיכויים של 2.92 לכל מילימול לליטר), ומינון גבוה יותר של Spironolactone (יחס סיכויים של 1.20 לכל 12.5 מ”ג ליום).
לא נמצא קשר בין מעכבים אחרים של ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון או חסמי ביתא ובין היפרקלמיה.
הסיכון להיפרקלמיה היה גבוה יותר עם שינויים מקסימאליים גבוהים יותר במינון Spironolactone. בהשוואה לחולים בהם לא נערך שינוי במינון, עליה של 12.5 מ”ג לוותה ביחס סיכויים של 1.45; עם עליה של 25 מ”ג, יחס הסיכויים עמד על 2.52; עם העלאת מינון מעבר ל-25 מ”ג, יחס הסיכויים היה 6.91.
שכיחות היפרקלמיה זינקה בחודש האחרון למחקר, כאשר הוגבר הטיפול, ממצא המדגיש את חשיבות המעקב אחר החולים.
ניטור זהיר של רמות אשלגן בדם ושימוש זהיר ב-Spironolactone בחולים בסיכון עשוי לסייע בהפחתת ההיארעות של סיבוכים מסוכנים על-רקע היפרקלמיה. למרות מגבלות מסוימות, החוקרים מסכמים וכותבים כי תוצאות המחקר מעידות על הסיכון הכרוך בשימוש ליבארלי ולא מנוטר באנטגוניסטים לאלדוסטרון.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!