רמות האושר הגלובליות ירדו בשנים האחרונות. איך אנחנו יודעים? זה בטוויטר/מאת אלה הר-נוי/כמוני


http://www.camoni.co.il


צוות מתמטיקאים מאוניברסיטת וורמונט בדק ביליוני ציוצים ברשת החברתית “טוויטר” במשך 3 שנים. הם דירגו רמות אושר ליותר מ- 10,000 מהמילים הנפוצות ביותר בשפה האנגלית שהופיעו בציוצים, ניתחו את הנתונים וסידרו אותם על גרף שמראה ירידה הדרגתית ברמות האושר הגלובלי בשנים האחרונות.

טוויטר אתר המאפשר למשתמשים לתקשר מסרים של עד 140 תווים המכונים “ציוצים” (טוויטים) – מספק אפשרות חסרת תקדים ללמוד על התנהגות אנושית וקשרים חברתיים בזמן אמת ובמיליוני נבדקים ברחבי העולם.

סך הכל נכללו במחקר 46 ביליון מילים שנכתבו עלי-ידי 63 מיליון משתמשי טוויטר ברחבי העולם בין 2008 ועד ספטמבר 2011. באמצעות סקר שנערך, כל אחת מהמילים הנפוצות קיבלה מספר בדירוג האושר שנע בין 1 ל- 9. “צחוק” לדוגמא קיבל את הציון 8.5, “אוכל” 7.44 ו”טרוריסט” 1.3.

החוקרים השתמשו בציונים במילים שהם מצאו בטוויטר כדי לאתר דפוסי רגשות של אנשים בעולם. ניתוח הממצאים הצביע על מגמה של ירידה באושר הגלובאלי בשלושת השנים האחרונות.

החוקרים מסבירים כי משתמשי טוויטר אכן נוטים להיות צעירים יותר, אבל הטוויטר כיום הוא כמעט אוניברסאלי וכל קבוצה דמוגרפית יוצגה במחקר, לכן, לדבריהם מדובר במדגם מייצג. הם אומרים כי אושר הוא קשה מאוד למדידה באמצעים מקובלים כמו סקרים, כי אנשים פעמים רבות לא אומרים את מה שהם באמת מרגישים וגם מכיוון שהמדגמים קטנים מידי. לעומת זאת, המילים שאנו כותבים משקפות את מה שעובר באותו הרגע בראשנו, וכאשר יש אפשרות לבחון ביליוני מילים, יש דרך טובה לבדוק את רמות האושר בזמן אמת.

מהמחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי PLoS ONE עולים עוד עשרות ממצאים מעניינים. כך למשל, נראה כי האושר הקולקטיבי נוטה לעלות באופן חד בחגים רבים, לעלות גם בסופי שבוע ולצנוח מעט בימים שני ושלישי הימים הראשונים לשבוע העבודה ברוב המדינות. בנוסף, ניתן לראות ירידות חדות באושר הגלובלי כשמתרחשים אירועים חריגים כמו התפשטות שפעת החזירים, הצונאמי ביפן ואפילו כאשר נפטר השחקן פטריק סוויזי.

החוקרים גם מצאו כי האושר נוטה לצנוח משעות הבוקר לשעות הערב, כפי שמצא מחקר דומה שפורסם השנה, גם הוא עקב אחר תנודות מצב הרוח של אנשים ברחבי העולם באמצעות טוויטר.

המחקרים בטוויטר לא בודקים רק את מצב הרוח שלנו. במחקר שפורסם בשנה שעברה מדען הצליח לחזות מגמות תחלואה בשפעת על-ידי ניתוח מסרונים שפורסמו ברשת החברתית.

PLoS ONE, 2011, 6(12), e26752

http://camoni.xnet.co.il/index.php?idr=400&p=5374

למתעניינים בהפעלת רשתות חברתיות- נפתח ב- EMED הקורס רשת חברתית בשרות הרפואה, אתם מוזמנים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

  • בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]

  • טיפול במעכבי אלפא עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה של גופיפי לואי (Neurology)

    טיפול במעכבי אלפא עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה של גופיפי לואי (Neurology)

    תרופות מסוימות המשמשות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית מלוות בסיכון מופחת לדמנציה עם גופיפי לואי (Dementia with Lewy Bodies), הסוג השני בשכיחות של דמנציה משנית לשינויים נוירו-קוגניטיביים לאחר מחלת אלצהיימר. בשנים האחרונות עלו השערות כי שיפור הפעילות המטבולית במוח עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון. מחקרים קודמים הראו כי Terazosin, Doxazosin, או Alfuzosin מובילים להפעלה […]

  • עדויות נוספות תומכות בקשר בין הפרעת דחק בתר-חבלתית ובין דום נשימה חסימתי בשינה (JAMA Netw Open)

    עדויות נוספות תומכות בקשר בין הפרעת דחק בתר-חבלתית ובין דום נשימה חסימתי בשינה (JAMA Netw Open)

    הפרעת דחק בתר-חבלתית (Posttraumatic Stress Disorder, או PTSD) עשויה להביא לעליה בסיכון לדום נשימה חסימתי בשינה בגברים יוצאי צבא מבוגרים, כך עולה מתוצאות מחקר תאומים חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה בשינה ובין הפרעת דחק בתר חבלתית, אך היקף הקשר לא […]

  • האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    פענוח בדיקות הדמיה הינה משימה מאתגרת הדורשת זמן רב של רופאים ולמרות זאת מלווה בשכיחות לא מבוטלת של טעויות בפענוח בדיקות ההדמיה. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מערכת בינה מלאכותית של ChatGPT-4 עשויה לסייע לרדיולוגים בבחינה חוזרת וזיהוי טעויות בדו”חות הרדיולוגיים ע”י זיהוי הטעויות הנפוצות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה