מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-94 מטעם ה-Endocrine Society עולה כי שיעורי התמותה עם טיפול ב-Glipizide, Glyburide ו-Glimerpiride, גבוהים יותר משמעותית בהשוואה למטפורמין.
החוקרים מסבירים כי שלוש התרופות שייכות למשפחת התרופות סולפוניל-אוריאה. לדבריהם, ישנם דיווחים סותרים בנוגע להבדלים בתכונות הפרמקולוגיות של התרופות. ממצאים אלו הובילו את החוקרים לשתי שאלות: הראשונה, האם הבדלים בתכונות הפרמקולוגיות מתורגמים להבדלים בסיכון לתמותה, והשנייה, האם לא היה מקום לבחון את התרופות הללו במחקרים קליניים כמשפחת תרופות יחידה.
במטרה למצוא מענה לשאלות אלו, החוקרים זיהו כ-24,000 חולים עם סוכרת מסוג 2, כולל כ-12,000 חולים עם סוכרת מסוג 2 שקיבלו טיפול מונותרפי במטפורמין, 4,325 חולים שטופלו ב-Glipizide, 4279 חולים שטופלו ב-Glyburide ו-2537 שטופלו ב-Glimepiride. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 61 שנים, 69% היו גברים.
לאחר חציון מעקב של 2.2 שנים, נרשמו 2546 מקרי תמותה במדגם כולו, כמו גם 419 מקרי תמותה בתת הקבוצה שכללה 2721 חולים עם מחלת עורקים כלילית.
מהתוצאות עולה כי בהשוואה למטפטורמין, הסיכון הכולל לתמותה היה גבוה יותר עם Glipizide (HR = 1.64), Glyburide (HR = 1.59) ו-Glimepiride (HR = 1.68).
בקרב חולים עם סוכרת ומחלת לב, רק Glimepiride לא הביא לעליה בסיכון לתמותה בהשוואה למטפורמין. עם זאת, Glipizide לווה בעליה של 41% בסיכון לתמותה בחולים עם מחלת לב, ו-Glyburide לווה בעליה של 38% בסיכון לתמותה.
מהממצאים עולה כי Glipizide, Glyburide ו-Glimepiride מלווים כולם בסיכון מוגבר לתמותה, בהשוואה למטפורמין. לפיכך, במקרים בהם אין התווית-נגד למתן מטפורמין, תרופה זו תשמש כקו ראשון לאיזון רמות הסוכר בדם.
בשורה התחתונה, מצטברות עוד ועוד עדויות לפיהן יש להתייחס באופן נפרד לתרופות שונות ממשפחת הסולפוניל-אוריאה, ולא להתייחס למכלול התרופות בקבוצה זו כמקשה אחת.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה לקבוע את ההבדלים בתכונות הפרמקולוגיות של תרופות ממשפחת סולפוניל-אוריאה, ולהעריך את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים ותמותה, בעיקר בחולים עם מחלת עורקים כלילית.
The Endocrine Society 94th Annual Meeting
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!