שינויים באזור ה-Corpus Callosum בבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) ונפח נגעי T2 הינם הסמנים הרגישים ביותר בבדיקת MRI לניבוי הסיכון להתקדמות מתסמונת CIS (Clinical Isolated Syndrome) ל-CDMS (Clinically Definite Multiple Sclerosis), כך מדווחים חוקרים בעקבות ממצאי מחקר חדש, שהוצגו בכנס ה-22 מטעם ה-ENS (European Neurological Society).

לדברי החוקרים, בדיקת MRI כמותית עשויה לסייע בניטור הטיפול והינה אמצעי ישים.

הנתונים מבוססים על מחקר תצפיתי הנמשך בימים אלו, שנועד להעריך את ההשפעה של טיפול מוקדם ב-Interferon Beta-1a בחולים בסיכון גבוה עם CIS, שהוגדר בנוכחות אירוע נוירולוגי ראשון שנמשך לפחות 24 שעות, ונגרם עקב דלקת/דה-מיילניציה במערכת העצבים המרכזית. כמחצית מהחולים עם CIS יתקדמו וימלאו אחר כל הקריטריונים להגדרת CDMS בתוך שש שנים מהופעת CIS.

החולה הראשון נכלל במחקר בשנת 2005 ועד אמצע שנת 2009, החוקרים רשמו למחקר 220 חולים. החוקרים השלימו ביולי 2011 סקירה של הנתונים אודות 217 חולים לאחר שנתיים.

בתחילת המחקר, גילאי המשתתפים נעו בין 15-55 שנים, עם גיל ממוצע של 30 שנים בקבוצת החולים עם CIS יציב (125 חולים) ו-28 שנים בקבוצה שהתקדמה לטרשת נפוצה (92 חולים). 67% מהמשתתפים היו נשים, הזמן שחלף מהאירוע הראשון עמד על 0.9-1.1 חודשים ומדד EDSS בשתי הקבוצות עמד על 1.5.

בתחילת המחקר, נפח נגעי T2 עמד על 2.9 סמ”ק בקבוצת החולים עם CIS יציב ו-4.4 סמ”ק באלו עם CDMS. השטח באזור ה-Corpus Callosum לא היה שונה משמעותית בין שתי הקבוצות (4.4 ו-4.3 סמ”ר, בהתאמה). כמו כן, לא זוהו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות בנפח נגעי T1, נפח המוח, אחוז הפרנכימה של המוח, או נפחי חומר אפור או חומר לבן.

לאחר 24 חודשים, לאחר תקנון לגיל, מין ושינויים בטיפול, נפח נגעי T2 ו-T1 היה גדול יותר בקבוצת החולים עם טרשת נפוצה, בהשוואה לקבוצת החולים עם CIS יציב (הבדל של 1.6 סמ”ק ו-0.3 סמ”ק, בהתאמה). נפח המוח נותר זהה בשתי הקבוצות במהלך המעקב במשך שנתיים, אך בקבוצת החולים עם טרשת נפוצה נרשם אובדן מהיר יותר של פרנכימה מוחית, עם אובדן של 0.6% בהשוואה לחולים עם CIS יציב (p=0.03).

אחד הגורמים המנבאים התקדמות היה אזור ה-Corpus Callosum. בעיקר כאשר החוקרים מדדו את האזור והעריכו את השינויים באטרופיה של ה-Corpus Callosum, הם מצאו כי קיים הבדל ברור. ההבדל היה בולט לעין כבר לאחר 6-12 חודשים. בחולים עם טרשת נפוצה נרשם אובדן באזור ה-Corpus Callosum שהיה גדול יותר ב-0.23 סמ”ק (3%) לאחר 24 חודשים .

שינוי של 1% בנפח ה-Corpus Callosum לאחר שישה חודשים, בשילוב עם נפח בסיסי של נגעי T2 של 5 סמ”ק ומעלה ניבאו התקדמות לטרשת נפוצה בתוך 24 חודשים (HR=6.5). נפח בסיסי של נגעי T2 של מעל 5 סמ”ק בלבד היה גורם מנבא גם כן להתקדמות (p=0.003).

מתוך הכנס ה-22 מטעם ה-ENS

לידיעה במדסקייפ