ממטה-אנליזה גדולה שפורסמה ב-PLoS Medicine עולה כי טיפול בסטטינים, גם במינונים גבוהים, אינו מספק הגנה מפני הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי. החוקרים זיהו מגמה לתועלת, עם ירידה של כ-10% בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי, אך הירידה לא הייתה מובהקת סטטיסטית.
החוקרים מסבירים כי באופן כללי, חולים בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי הם החולים בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים. בפועל, בחלק גדול מהם ישנה התוויה ברורה לטיפול בסטטינים, והמאמר הנוכחי אינו משנה זאת.ידוע כי סטטינים יעילים מאוד בהפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, אך מהמחקר הנוכחי עולה כי בחולים בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בלבד, אין מספיק עדויות התומכות בטיפול בסטטינים.
למרות שהנתונים אודות השפעות סטטינים על תרומבואמבוליזם ורידי מבוססות בעיקרן על מחקרים לא-אקראיים, מחקר JUPITER (Justification for the Use of Statins in Primary Prevention: and Intervention Trial Evaluating Rosuvastatin) היה המחקר הקליני האקראי הראשון שהדגים ירידה גדולה בתרומבואמבוליזם ורידי בחולים שחולקו באקראי לטיפול בסטטינים. במחקר זה, שכלל כ-17,000 גברים ונשים, הטיפול ב-Rosuvastatin (קרסטור) במינון 20 מ”ג הפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בהיקף של 43%, בהשוואה לפלסבו, במהלך חציון מעקב של 1.9 שנים.
במטה האנליזה הנוכחית נכללו 22 מחקרים להשוואת סטטינים אל מול קבוצות ביקורת, עם למעלה מ-105,000 משתתפים, ושבעה מחקרים שהשוו בין סטטינים במינון גבוה ומינון נמוך, עם למעלה מ-40,000 משתתפים. ב-22 המחקרים, שכיחות תרומבואמבוליזם ורידי עמדה על 1.0% מהחולים בקבוצת הביקורת ו-0.9% מהמשתתפים שחולקו לטיפול בסטטינים, הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית, עם ירידה של 11% בסיכון (יחס סיכויים של 0.89). כאשר נבחנו המרכיבים האינדיבידואליים של תוצאי תרומבואמבוליזם ורידי, טיפול בסטטינים לא הפחית את הסיכון לפקקת ורידים עמוקים או תסחיף ריאתי. כאשר החוקרים לא כללו בסקירה את נתוני מחקר JUPITER, התוצאות היו דומות.
מהממצאים עולה כי ההערכה הטובה ביותר של השפעה מכל סוג נעה סביב 10%, אך הם מצאו כי 10% הינה הערכה שאינה עולה על ההסתברות האקראית.
מסקירה של מחקרים שהשוו בין סטטינים במינון גבוה ומינון נמוך, החוקרים מצאו כי גם טיפול בסטטינים במינון גבוה לא הפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי (יחס סיכויים של 0.98). החוקרים מציינים כי חלק מהמחקרים רמזו כי ההשפעה המגנה של סטטינים עשויה להיות גדולה יותר בחולים שטופלו במינונים גבוהים יותר, אך נראה כי לא כך הדבר.
PLoS Med 2012
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!