במאמר דעה פרובוקטיבי שפורסם בכתב העת Archives of Internal Medicine קוראים הכותבים לערוך מחקר אקראי, להשוואת פרוטוקולי הבדיקה המקובלים כיום אל מול אי-ביצוע כל בדיקה לבירור חולים עם כאבים בחזה, הפונים למחלקות לרפואה דחופה.
במאמר שואלים המומחים אם הפרוטוקולים המקובלים כיום הביאו להכנסת תומכנים לחולים א-תסמיניים במקרים בהם הכאב לא היה ממקור לבבי. בנוסף, חשוב יותר, הם שואלים אם ניהול החולים כיום הביא לשיפור התוצאות. להערכתם, תוצאות מחקר כזה עשויות להביא לשינוי בפרוטוקולים המקובלים כיום.
לפי ההנחיות הנוכחיות מטעם ה-American Heart Association וה-American College of Cardiology, מומלץ להשלים בדיקה לא-פולשנית של חולים עם אירוע בודד של כאבי חזה, ללא שינויים בתרשימי אק”ג או הפרעות באנזימי לב, במטרה למנוע מקרים של אוטם לבבי שלא זוהה. בחולים עם תוצאות שליליות במבחן מאמץ, שיעור האירועים במהלך 30 ימים הוא נמוך מאוד, בעוד שבאלו עם תוצאות חיוביות, שיעור האירועים גבוה יותר.
עם זאת, מומחים טוענים כי למרות שחשוב להימנע מתוצאות שליליות-שגויות, שכיחות התופעה נעה סביב 2% מהחולים הפונים עם כאבי חזה, המשוחררים באופן לא-הולם מחדר המיון, על-פי נתונים אודות 1993 חולים שנאספו לפני התקדמות הבדיקות לאנזימי לב.
בדיקות מאמץ או בדיקות CCTA (Computed Tomography Angiography) עשויות לסייע בזיהוי חולים בסיכון מוגבר לסיבוכים, אך הכותבים מסבירים כי מחקרים קליניים לא הוכיחו כי ההתערבויות המבוססות על בדיקות אלו הביאו לשיפור התוצאות. ייתכן כי התוצאות עם התערבויות המבוססות על בדיקות לא-פולשניות אינן עדיפות, מאחר והמקור לכאב החזה שהביא לכך שהחולה פנה לחדר המיון אינו לבבי, אך ייתכן למרות זאת עורר סדרת אירועים שהובילו לאבחנה של מחלה כלילית ורה-וסקולריזציה של נגעים א-תסמיניים.
השאלה החשובה ביותר הניצבת בפני כל סדרת המלצות הינה אם הבדיקה תביא לשיפור התוצאות, ובמקרה של כאבי חזה שחלפו, לא נערכו מחקרים להערכת הנושא. מתוצאות מחקר ACRIN (American College of Radiology Imaging Network) עלה כי בדיקות CCTA הובילו לאבחנה של מחלה כלילית ורה-וסקולריזציה בשכיחות גבוהה פי שלוש, בהשוואה לטיפול סטנדרטי, אך המחקר לא מצא כי התוצאות היו טובות יותר עם שיעור רה-וסקולריזציה גבוה יותר. כמו כן, למרות שחולים אלו סבלו מאנגינה ומנגעים כליליים יציבים, מחקרים מג’וריים שהחלו במחקר COURAGE מצאו כי טיפול תרופתי הינו לרוב הטיפול הראשוני הטוב ביותר בחולים אלו.
במטרה להעריך את התועלת של ההנחיות הנוכחיות לטיפול בחולים עם כאב חזה מבודד וללא הפרעות אלקטרוקרדיוגרפיות או אנזימי לב מוגברים, החוקרים מציעים לערוך מחקר אקראי להשוואת בדיקות מאמץ שגרתיות ו/או CCTA אל מול גישה שאינה כוללת התערבות נוספת.
להערכתם, כאשר מתקבלת תוצאה אבנורמלית באחת הבדיקות, בפרט במקרים בהם מדובר ב-CCTA, מומלץ לקחת צעד אחורה ולשקול מהי האבחנה המשוערת. בנוכחות בדיקה אבנורמלית אחת, תתכן סדרת אירועים שיובילו לרה-וסקולריזציה, כאשר אין באמת צורך בזאת.
Archives of Internal Medicine
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!