במאמר חדש שפורסם בכתב העת Kidney International מדווחים חוקרים כי וריאביליות בערכי eGFR (Estimated Glomerular Filtration Rate) מנבאים את שיעורי התמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה 3, ללא תלות בגורמי סיכון אחרים.
לדברי החוקרים, הקשר בין השונות במדדי eGFR, תמותה ואירועים קרדיווסקולאריים לא נבחן מעולם בחולים עם מחלת כליות כרונית. במטרה לעשות זאת, הם בחנו באופן רטרוספקטיבי את הסיכון לתמותה והופעת אי-ספיקת לב חדשה כתלות בשונות במדדי eGFR במדגם שכלל 3361 חולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה 3.
בתחילת המחקר, חולים עם שונות רבה יותר במדדי eGFR היו צעירים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות רקע אחרות בקבוצה זו, כמו גם שכיחות גבוהה יותר של פרוטאינוריה וערכי eGFR גבוהים יותר.
מניתוח סטטיסטי במהלך חציון מעקב של 3.9 שנים עלה כי הסיכון לתמותה בנוכחות הוריאביליות הגדולה ביותר בין הרבעון העליון והתחתון, עמד על 1.40; לא זוהה קשר עם הופעה חדשה של אי-ספיקת לב. הקשר עם תמותה לא היה תלוי ברמות אלבומין בדם, פרוטאינוריה, ערכי eGFR הבסיסיים ועקומת eGFR.
לפיכך, הוריאביליות של ערכי eGFR מנבאת תמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה 3, ללא תלות בגורמי סיכון מוכרים אחרים.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להערת החשיבות הפרוגנוסטית של שילוב השינויים בערכי eGFR במדדי הערכת הסיכון הנוכחיים בחולים עם מחלת כליות כרונית.
Kidney Int. 2012;82(12):1332-1338
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!