הסתיידויות בכלי דם גדולים המזוהות בבדיקות טומוגרפיה ממוחשבת מלוות בהידרדרות קוגניטיבית כללית באנשים בריאים, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress of Radiology.
לדברי החוקרים, מצטברות עוד ועוד עדויות לפיהן גורמים וסקולאריים משחקים תפקיד באתיולוגיה של ליקוי קוגניטיבי ודמנציה. זיהוי הקשר בין טרשת עורקים וליקוי קוגניטיבי הוא חשוב, מאחר ששינוי גורמי סיכון ידועים לטרשת עורקים עשויה לסייע בדחיית הידרדרות לדמנציה בחולים עם סימנים מוקדמים להידרדרות קוגניטיבית.
החוקרים בחנו את הקשר בין הידרדרות קוגניטיבית ובין הסתיידויות טרשתיות, כסמן לטרשת עורקים, בארבע מיטות כלי דם: עורקים כליליים, קשת אבי העורקים, עורקי התרדמה מחוץ לגולגולת ועורקי התרדמה בתוך הגולגולת.
למיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון בו הסתיידויות טרשתיות במספר כלי דם נבחנו בהקשר של הידרדרות קוגניטיבית.
החוקרים גייסו מדגם אקראי של משתתפים ממחקר Rotterdam Study שעברו בדיקות CT להערכת מספר כלי דם. התפקוד הקוגניטיבי נקבע על-סמך מבחן מיני-מנטל (Mini-Mental State Exam) וסדרת מבחנים נוירו-פסיכולוגיים. מבין אלו, החוקרים בנו הערכה קוגניטיבית גלובאלית והערכה של תחומים אחרים המייצגים את הזיכרון, התפקוד הניהולי ומהירות עיבוד מידע.
לאחר תקנון לערפלנים קרדיווסקולאריים ידועים, כולל מדד מסת גוף, לחץ סיסטולי ודיאסטולי, עישון, רמת כולסטרול וסוכרת, החוקרים מצאו קשר בין הסתיידות במרבית מיטות כלי הדם ובין הידרדרות קוגניטיבית כללית.
באופן ספציפי, הסתיידות בכל מיטות כלי הדם למעט עורקים כליליים מחוץ לגולגולת, לוותה עם מדדי MMSE נמוכים יותר, עדות לליקוי קוגניטיבי. הסתיידות עורקית באותן שלוש מיטות כלי דם לוותה גם בירידה בתפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי.
באשר לתחומים אחרים, נפח הסתיידות גדול יותר נקשר בעיקר עם ירידה בתפקוד הניהולי.
עם זאת, לא זוהה קשר מובהק סטטיסטית בין הסתיידות עורקית ובין תפקודי הזיכרון או מהירות עיבוד מידע, אם כי נראה שהדפוסים הצביעו על תפקוד קוגניטיבי גרוע יותר עם נפח הסתיידויות גדול יותר.
מתוך כנס ה-European Congress of Radiology
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!