השתלת סטנט בעורק התרדמה (הקרוטיד) היא חלופה אפשרית לניתוח אנדרטרוקטמיה ( endarterectomy) לטיפול בהיצרות סימפטומטית או להצרות חריפה לא סימפטומטית, כל עוד המטופלים נבחרים בקפידה והפרוצדורה מבוצעת במרכזים רפואיים מנוסים, כך לפי מחקר חדש וארוך טווח שהוצג בקונגרס האירופאי לרדיולוגיה.
הן ההליך הניתוחי והן השתלת הסטנט נחשבות לפרוצדורות בטוחות ויעילות, ולשתיהן שיעור דומה של סיבוכים, אומרים החוקרים. השתלת סטנט בעורק הקרוטיד הופכת לפופולרית מאחר שהיא איננה פולשנית באותה מידה.
החוקרים מציינים כי ההליך הניתוחי לא מתאפשר תמיד, למשל במקרים בהם עבר המטופל התערבות ניתוחית קודמת בצוואר. עבור מטופלים כאלה ואחרים, טוענים החוקרים, השתלת הסטנט היא גישה אפשרית ומעשית.
החוקרים ערכו סקירה רטרוספקטיבית בקרב 636 מטופלים שעברו השתלת סטנט בעורק התרדמה ושנוהל אחריהם מעקב של לפחות שישה חודשים. המטופלים שנכללו במחקר סבלו מהיצרות (סטנוזיס) של למעלה מ-50% והם היו סימפטומטיים.
החוקרים טיפלו גם בחולים א-סימפטומטיים עם סטנוזיס של למעלה מ-80% וכן במטופלים עם סטנוזיס של מעל 50% שאצלם המשקע (הפלאק) היה לא סדיר ועם כיבים , ושהיו בסיכון גבוה לאירועים תרומבואמבוליים.
ב-95% מהמטופלים נעשה שימוש במיכשור להגנה מוחית (A cerebral protection device ) שנועד להוריד את הסיכון שהפרוצדורה תעורר אירוע תרומבואמבולי בשל שרידים תרומובטיים הנוצרים במהלך או מיד לאחר הפרוצדורה.
המשתתפים טופלו בתרופות לפי פרוטוקול הטיפול הסטנדרטי לפני ואחרי ההליך ההתערבותי. החוקרים כותבים כי כל ההליכים הסתיימו בהצלחה מבחינה טכנית, ושיעור התמותה לאחר 30 יום עמד על פחות מ-2%, ושל רה-סטנוזיס בסטנט, על % 1.3 . מצבי הרה-סטנוזיס תוקנו באמצעות אנגיופלסטיה או באמצעות השתלת סטנט מחדש.
לאחר זמן מעקב ממוצע של 76.4 חודשים כ-70% מהמטופלים היו עדיין בחיים.
לדברי החוקרים, ככל שמבצע ההליך היה מנוסה יותר, כך ירד הסיכון לסיבוכים נוירולגיים. במרכזים רפואיים המנוסים בביצוע השתלת הסטנט (כלומר, שביצעו למעלה ממאה התערבויות כאלו) הסיכון עמד על 3-4%, סיכון נמוך יותר מזה שנאמד ודווח במרכזים רפואיים פחות מנוסים. יותר סיבוכים נוירולוגיים אירעו לחולים שלא היו סימפטומטיים (4.5% מול 1.9%), במטופלים מבוגרים מגיל 89 מאשר באלה הצעירים מ-80 (6.4% מול 2.7% בהתאמה) וכן במטופלים עם מורפולגית פלאק מורכבת יותר מאשר באלה עם פלאק יציב (6.1% מול 1% בהתאמה).
החוקרים מסכמים כי ביצוע השתלת סטנט בעורק התרדמה (הקרוטיד) הוא הליך מעשי בטיפול בפתולוגיה של העורק. הם מציינים כי ישנה חשיבות רבה להערכה מדויקת של המועמדים הפוטנציאלים להליך ההתערבותי.
European Congress of Radiology (ECR) 2013: Abstract B-300. Presented March 8, 2013.
- אבחנות: Cardio Thoracic Surgery, Cholesterol/Lipid disorders, Interv. Cardiology, Interv. Radiology, Stroke
- קטגוריות: חדשות
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)
מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]
ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)
בנשים עם היסטוריה של מחלת לב תועד קשר בין חשיפה אימהית לחסמי ביתא ובין הסיכון לסיבוכים סביב הלידה, כאשר Labetalol לווה בסיכון הנמוך ביותר ללידת תינוק קטן לגיל ההיריון, בעוד שהממצאים תומכים בהמלצה להימנע משימוש ב-Atenolol. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי ביתא משמשות לעיתים קרובות בזמן הריון, בעיקר בנשים עם מחלת לב. תרופות אלו […]
עיכוב בטיפול בסטטינים בחולי סוכרת מגביר את הסיכון הקרדיווסקולרי (ADA's 84th Scientific Sessions)
חולי סוכרת המעכבים טיפול בסטטינים מראים שיעורים גבוהים משמעותית של אירועים קרדיווסקולריים בהשוואה לאלו שטופלו ללא עיכוב, כך עולה ממחקר שהוצג בכנס ה-84 של האגודה האמריקאית לסוכרת
בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)
במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]
נוגדי קרישה לא הראו תועלת במניעת שבץ שני בפרפור עליות תת-קליני (2024 HRS)
חולים שעברו שבץ נחשבים בסיכון גבוה יותר לשבץ נוסף, אך טיפול אנטיקואגולנטי פומי עם אדוקסבן לא הוביל להפחתה ניכרת בסיכון לשבץ שני באלו עם פרפור עליות תת-קליני
סטטינים עשויים להגן מפני פגיעה בכלי דם משנית לטיפול קרינתי (J Am Heart Assoc)
מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association עולה כי טיפול קצר-טווח בסטטינים מפחית את הסיכון לנזק כרוני לכלי הדם שנה לאחר טיפול קרינתי, כאשר מתן טיפול ארוך-טווח מבטל לחלוטין את ההשפעה של טיפול קרינתי על כלי הדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שימוש אקראי בסטטינים בזמן טיפול קרינתי נקשר עם […]
ג'ורנאל קלאב פדיאטרי: רמות כולסטרול שאינו HDL מילדות לבגרות והקשר בינו לאירועים קרדיווסקולרים (CME, JAMA)
מחקר שפורסם בעת האחרונה ב-JAMA ביקש לבחון האם טיפול ברמות גבוהות של כולסטרול שאינו HDL מילדות לבגרות עשוי להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים בעתיד. מתוך הגליון הראשון של מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב.
דיאטה ים-תיכונית עם שמן זית עשויה להפחית את הסיכון להישנות הפרעות קצב לב (מתוך כנס ה-Heart Rhythm)
בחולים עם פרפור פרוזדורים לאחר אבלציה, הקפדה על דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית כתית מעולה מלווה בסיכון מופחת להישנות הפרעות קצב לב, בהשוואה לאלו ללא הגבלה תזונתית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס Heart Rhythm. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיאטה ים תיכונית מועשרת בשמן זית כתית מעולה הוכחה כבעלת השפעה לחיובית על מגוון […]
האם טיפול להפחתת שומנים בדם עשוי להפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי? (Eur Heart J)
מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal עולה כי טיפול לאיזון פרופיל השומנים בדם עשוי להפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי, בעיקר עם טיפול משולב או בתכשירים בעצימות גבוהה. החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים הציעו כי טיפול בסטטינים עשוי להיות מלווה בסיכון מופחת לתרומבואמבוליזם ורידי. מטרתם במחקר הנוכחי הייתה לבחון את העדויות באשר להשפעה […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!