מסמך הצהרות מטעם ה-AHA לשיפור הטיפול בשורדים לאחר דום לב בבית החולים (Circulation)

איגוד ה-American Heart Association (AHA) פרסם מסמך הצהרות חדש עם המלצות שנועדו לשפר את ההישרדות של חולים ששרדו לאחר דום לב בבית החולים. ההמלצות פורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת Circulation.

עשר ההמלצות מהוות כולן שינויים חדשים, כאשר ההמלצה החשובה ביותר היא להקפיד על סטנדרטים מקובלים ודיווח על מקרים ותוצאות של דום לב בבית החולים. שיעורי ההישרדות במוסדות הרפואיים משתנים מאוד ושיעור המקרים בהם לא מבצעים החייאה (DNR או Do Not Resuscitate) והוצאת מקרים אלו מהמשוואה משתנה מאוד ואינו מוגדר היטב.

החוקרים ביקשו לפתח המלצות שנועדו למדידה ואופטימיזציה של התוצאות לאחר דום לב בבית החולים. ההמלצות מסווגות לארבע קטגוריות: אלו המיועדות למנהלי המוסדות, נושאים רגולטורים, אלו הנוגעות לארגוני מימון מחוקרים ואלו המיועדות לגופים ארציים ובינלאומיים הקובעים את ההנחיות לביצוע החייאות.

לא רק שההמלצות קוראות ליישום הטיפול הטוב ביותר בכל שלבי הטיפול בדום לב בבית החולים, עם תוכניות לשיפור מתמשך באיכות הטיפול, אלא הן גם תומכות בחובת דיווח על מקרים של דום לב בבית החולים וההישרדות עד לשחרור מבית החולים, כמו גם שיעור המקרים בהם הוחלט שלא לבצע ניסיונות החייאה.

המומחים כותבים כי שיעורי ההישרדות של חולים לאחר דום לב בבית החולים הם די קבועים בחמישים השנים האחרונות חוסר היכולת לספר ולדווח באופן אחיד במוסדות השונים הביא לכך שלא חלו שינויים משמעותיים בתחום.

חלק גדול מהראיות המדעיות בבסיס ההמלצות הנוכחיות מבוסס על מקרים של דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, וייתכן כי הדבר אינו הולם, לאור ההבדלים בגורמים ובתוצאות. במקרים של דום לב בבית החולים קיים מחסור בתיעוד ודיווח, העדר  בסיס מדעי להנחיית התערבויות תרפויטיות באוכלוסיית חולים זו, ונתפס בעיניי רבים כחסר סיכוי.

בכדי להתמודד עם הסוגיה, יש לערוך מחקרים שיתמקדו בנושא במוסדות שונים ברחבי ארצות הברית וקנדה, במטרה לתת מענה מהיר לשאלות חשובות, עם גדלי מדגם מספקים בכדי לספק תוצאות דפיניטיביות.

מומחים בתחום מסבירים כי חלה התקדמות בנושא הטיפול בדום לב, כאשר במאמר שפורסם ב-NEJM לפני מספר חודשים דווח על שיפור ניכר בשיעורי ההישרדות, מ-14% בשנת 2000 ל-22% בשנת 2009. מדובר בשיפור משמעותי בפרק זמן קצר יחסית. ובקרב קשישים ששרדו עד לשחרור, מחצית שרדו לאחר שלוש שנים, שיעור גבוה בהרבה מהציפיות.

לכן, קיים שיפור מסוים, ויותר חולים שורדים עד לשחרור מבית החולים ומעבר לכך. כעת דרושה רק הבנה טובה יותר של הסיבות שהובילו לשיפור במהלך העשור האחרון, כדי שניתן יהיה לשחזר אותן ברחבי המדינה. לפני שניתן יהיה לעבור לשלב היישום, דרושות עדויות מדעיות יותר בנושא.

Circulation 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן