אי נקיטת שתן על כל סוגיה נפוצה יותר לאחר לידה וגינאלית (BJOG)

בנשים לאחר לידה וגינאלית שיעור גבוה יותר של כל סוגי אי-נקיטת שתן, בהשוואה לנשים לאחר לידה בניתוח קיסרי, כך מדווחים חוקרים משבדיה במאמר חדש שפורסם בכתב העת BJOG.

דיווחים קטנים הדגימו קשר בין אי-נקיטת שתן עקב סטרס (Stress Urinary Incontinence) כתת-סוג היחיד הקשור בלידה נרתיקית.  החוקרים הופתעו לגלות קשר בין לידה נרתיקית ובין סיכון מוגבר לשלושת סוגי אי-נקיטת שתן, עם עליה בהיקף דומה (עליה של כ-50%).

החוקרים התבססו על נתוני מחקר SWEPOP במטרה להבין את הקשר בין אופן הלידה והשכיחות, חומרת ורמת הטרדה עקב אי-נקיטת שתן על-רקע סטרס, אי-נקיטת שתן עקב דחיפות (Urge Urinary Incontinence) ואי-נקיטת שתן משולבת, עשרים שנים לאחר לידה אחת.

מבין כ-5,100 נשים שנכללו במחקר, 15.3% אובחנו עם אי-נקיטת שתן על-רקע סטרס, 6.1% אובחנו עם אי-נקיטת שתן עקב דחיפות ו-14.4% אובחנו עם הפרעה משולבת.

בהשוואה לנשים לאחר ניתוח קיסרי, בנשים לאחר לידה נרתיקית נרשמה עליה של 42% בסיכויים לאי-נקיטת שתן על-רקע סטרס, עליה של 66% בסיכוי לאי-נקיטת שתן עקב דחיפות ועליה של 46% בסיכון להפרעה משולבת, לאחר תקנון לגיל האם, מדד מסת גוף ומשקל הלידה של התינוק.

בקרב נשים עם אי-נקיטת שתן, תסמינים בדרגה בינונית-עד-חמורה של אי-נקיטת שתן על-רקע סטרס ואי-נקיטת שתן על-רקע דחיפות היו מעט יותר נפוצים בקרב נשים לאחר לידה נרתיקית, בעוד ששיעור דומה של נשים שבתי הקבוצות סבלו מאי-נקיטת שתן משולבת בדרגה בינונית-עד-חמורה.

אי-נקיטת שתן מטרידה הייתה מעט נפוצה יותר לאחר לידה נרתיקית (11.2%), בהשוואה למצב לאחר ניתוח קיסרי (6.3%).

החוקרים לא זיהו הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות ברמת המטרד עקב אי-נקיטת שתן על-רקע סטרס או דחיפות, אך תסמינים מטרידים עקב אי-נקיטת שתן משולבת היו נפוצים יותר משמעותית לאחר לידה נרתיקית (40% לעומת 29.9%).

השכיחות של אי-נקיטת שתן משמעותית הייתה גבוהה יותר משמעותית לאחר לידה נרתיקית (9.7% לעומת 5.7%).

רק חלק קטן מהנשים פנו להתייעצות עם רופא (13.2%), למרות שהשכיחות הייתה גבוהה יותר לאחר לידה נרתיקית, בהשוואה לנשים לאחר ניתוח קיסרי (5.2% לעומת 3.7%); הטיפול באי-נקיטת שתן היה אף פחות נפוץ.

צניחת איברי אגן סימפטומטית תרמה משמעותית לשכיחות, משך, סוג והיקף המטרד עקב אי-נקיטת שתן.

החוקרים מדגישים כי לא ניתן לקבוע על-סמך נתונים אלו קשר בין לידה נרתיקית/טראומה נרתיקית ובין אי-נקיטת שתן, ויש להתבסס על מנגנונים פתופיזיולוגיים מתחומים אחרים. עם זאת, ישנם מחקרים המבוססים על בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית, בדיקות אולטרה-סאונד וטכניקות נוירו-פיזיולוגיות התומכות בקשר סיבתי בין לידה נרתיקית ובין נזק לרצפת האגן.

BJOG 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

מקור: Neonatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|01/06/2026

החוקרים סיכמו את ההבדלים ואת נקודות ההסכמה בין הנחיות ההחייאה ביילודים לשנת 2025 של איגוד הלב האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AHA-AAP) לבין אלו של מועצת ההחייאה האירופית (ERC)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן