במחקר חד סמיות, מקביל וגמיש במתן המינונים הזה אשר השווה את היעילות והסבילות של escitalopram (צירפלקס) עם paroxetine (סרוקסט) בטיפול בדכאון מג’ורי, נמצא שאציטלופראם עדיף על פרוקסטין במטופלים שאינם בדיכאון חמור.
החוקרים גייסו כ-400 מטופלים שהיו בטיפול במרפאות חוץ של 5 בתי חולים בצפון טיוואן. המטופלים קיבלו אציטלופראם במינונים של 10-30 מ”ג או פרוקסטין במינונים של 20-40 מ”ג בהתאם לשיקול הרופא המטפל.
המטופלים עברו הערכה באמצעות שימוש במדד המילטון לדכאון (HAM-D ) ומדד המילטון לחרדה בשבוע 0,1,2,4,6 ו-8 .
בסה”כ 302 מטופלים השלימו את ההערכה ונכללו בניתוח הסטטיסטי.
נמצא שאציטלופראם גרם להפחתה מובהקת יותר של סימפטומים ולשיעורי תגובה גבוהים יותר מבחינת ציוני HAM-D בשבוע השישי ובשבוע השמיני (בשניהם עם מובהקות סטטיסטית של p<0.05), בהשוואה לפרוקסטין, אך לא היו הבדלים מובהקים בשיעור ההגעה לרמיסיה בין שתי הקבוצות.
כמו כן אציטלופראם היה קשור לתכיפות נמוכה יותר של תופעות לוואי של חולשה (P<0.01) , בחילות והקאות (P<0.001), נמנום (P<0.01) וישנוניות (P<0.01) בהשוואה לפרוקסטין, למרות שכל תופעות הלוואי הללו היו קלות ונסבלות.
עם זאת, לצורך תוצאות מוחלטות יותר, החוקרים ממליצים על מחקרים פרוספקטיביים עתידיים שיכללו גם קבוצת פלציבו ופרוטוקול כפול סמיות.
במטופלים שלא היו בדכאון חמור, עם ציון של מתחת ל-21 בבסיס בסקאלת HAM-D , נמצא שאציטלופראם היה עדיף סטטיסטית על פרוקסטין, כפי שבא לידי ביטוי בשינוי הממוצע בסקאלת ה-HAM-D .
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!