בדיקות שגרתיות לזיהוי הפרעות נשימה בשינה בעת אשפוז עם אי ספיקת לב עשוית להוריד את שיעורי האשפוז החוזר ואת התמותה בשל אי ספיקת לב ( Heart Failure Society of America 2013 Scientific Meeting)

הפרעות נשימה בשינה (SDB, Sleep-disordered breathin) , המאובחנות במהלך אשפוז בשל ADHF (acute decompensated heart failure) , ובמיוחד דום נשימה מרכזי בשינה (CSA, Central Sleep Apnea), חוזות סיכון מוגבר לאשפוז חוזר לאחר שלושה עד שישה חודשים, וכן עליה של למעלה ב-60%  בתמותה בתוך שלוש שנים, כך עולה ממחקר עוקבה פרוספקטיבי חדש שהוצג בפגישה המדעית השנתית של החברה לאי ספיקת לב. הכותבים טוענים כי בדיקות סקר שגרתיות, וטיפול בדום נשימה מרכזי וחסימתי (OSA), בעת האשפוז של מטופלים עם אי ספיקת לב, עשוי להביא תועלת בהורדת שיעור האשפוז מחדש בשל ADHF ושל תמותה מאוחרת.

 הפרעות נשימה בשינה הן תחלואה שכיחה נלווית לאי ספיקת לב: למעלה מ-70% מהמטופלים המאושפזים בבית החולים עם ADHF סובלים  מהפרעת נשימה בשינה. המחקר, שסקירה שלו פורסמה במדסקייפ, כלל 1117 מטופלים שאושפזו עם ADHF בין השנים 2007-10. בכל המטופלים היה מקטע הפליטה של החדר השמאלי (LVEF) נמוך או שווה ל-45%, והם לא אובחנו בעבר כסובלים מהפרעות נשימה בשינה.  מבדקי השינה נערכו להם בלילה השני לאשפוז באמצעות שלושה מוניטורים עם ארבעה ערוצי ניטור פיזיולוגים לפחות. החוקרים הגדירו הפרעת נשימה בשינה, SDB,  כאינדקס apnea-hypopnea הגבוה מ-15 אירועים לשעה (ערך שנחשב לאפניאה מתונה). 

344 מטופלים נמצאו כסובלים מ-CSA. הם היו בני 60 בממוצע, ועם LVEF של 23.1% ועם BMI  29.4. משך שהותם בבית החולים עמדה על 9.5 ימים. 525 מהמשתתפים סבלו מ-OSA; גם הם היו בני 60 בממוצע, עם LVEF של 26.3% ו-BMI 31.7. הם שהו בבית החולים כ-9 ימים בממוצע. 248 המשתתפים הנותרים לא סבלו מהפרעות נשימה בשינה, גילם הממוצע היה כ-54 וה-LVEF היה 29.5%. ה-BMI בקבוצה זו היה 29 והם שהו כשבעה ימים בבית החולים.

לדברי החוקרים,CSA  ו- OSA הראו שתיהן השפעה מובהקת דומה ובלתי תלויה על התמותה המאוחרת. בנוסף, הן היוו גורם חוזה בלתי תלוי לאשפוז מחדש בתוך חצי שנה, כשהסיכון היה כפול במקרה של CSA . בנוסף, CSA היווה גורם חוזה בלתי תלוי של אשפוז לבבי מחדש לאחר כחודש, שלושה חודשים וחצי שנה.

הסיכון היחסי HR (בסוגריים, רווח בר סמך) לתמותה, ויחס הסיכויים (בסוגריים, רווח בר הסמך) לאשפוז לבבי מחודש במטופלים:































התוצאה


הפרעת נשימה מרכזית לעומת ללא הפרעות נשימה


הפרעת נשימה מרכזית מול הפרעת נשימה חסימתית


הפרעת נשימה חסימתית לעומת ללא הפרעות נשימה


התמותה לאחר שלוש שנים


1.71 (1.22.5), p=0.007


1.03 (0.81.3), p=0.81


1.66 (1.12.4), p=0.007


האשפוז מחדש לאחר חודש


1.92 (1.23.1), p=0.009


1.29 (0.91.8), p=0.14


1.48 (0.92.3), p=0.10


האשפוז מחדש לאחר שלושה חודשים


1.66 (1.22.4), p=0.005


1.33 (1.01.7), p=0.03


1.25 (0.91.7), p=0.20


האשפוז מחדש לאחר כחצי שנה


1.97 (1.42.7), p<0.001


1.42 (1.11.8), p=0.004


1.39 (1.01.9), p=0.03


.


החוקרים כותבים כי הפרעות נשימה בשינה עשויות לייצג במטופלים רבים פן של סינדרום אי ספיקת לב חריפה שאינו עומד בזכות עצמו; במקרה כזה, הפרעה כזו מהווה מדד של החמרה של אי ספיקת לב שאינה מוסברת על ידי הממדים של החדר והעליה השמאלית בסוף הדיאסטולה. הם מסכמים כי בדיקות סקר שגרתיות לטיפול בדום נשימה מרכזי וחסימתי בעת האשפוז של מטופלים עם אי ספיקת לב, עשויות להוריד את שיעורי האשפוז מחדש בשל ADHF ושל תמותה מאוחרת.

לכתבה במדסקייפ

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן